מתוך האתר ChabadHungary.com
 

בודפוסט

בודפוסט

 דוא"ל

פוסט שבועי פרשת פינחס - הרב שמואל רסקין

 לפני שנים רבות חי בכפר בארץ רחוקה אב ולו שני בנים שובבים. עברו השנים ושני הבנים גדלו, אך לצערו הרב של האב בנו הבכור הפך לגנב. הבן הקטן לעומת זאת, תמיד ניסה לעזור לאחיו הבכור ולהוציא אותו מהצרות אליהן נקלע. יום אחד נתפס האח הבכור לאחר גניבת אוצר גדול. לפני שנתפס, הוא עוד הספיק להטמין את האוצר במקום סודי ולא סיפר על כך לאיש. בחקירתו שאלו החוקרים היכן האוצר והוא ענה כי הוא אינו יודע דבר: "אנוכי הייתי רק השומר ותפקידי היה להתריע אם כוחות המשטרה מגיעים. אחי הקטן, הוא זה שיודע היכן האוצר". עצרו השוטרים את האח הקטן ולאחר חקירה ממושכת בה טען שאינו יודע דבר, נשפטו השניים לגורלם. השופט קנה את סיפורו של הבכור וגזר עליהם עונשים שונים - על האח הגדול נגזר לגלות מהארץ והקטן גורלו היה בכי רע והוא הושלך לכלא לשנים רבות .

 

עברו שנים, האב הזדקן ולא נותר בו כוח יותר לחרוש את השדה. בתוך תוכו ידע שאם אחד הבנים לא יעזור לו הוא ימות מרעב. ישב האב ולא ידע מה לעשות ולבסוף, החליט לכתוב מכתב לבן הגדול שיעזור לו. הבכור, שלקח את האוצר לפני שהוגלה, חי חיי מותרות ונותר לו כסף רב שיספיק לשני דורות אחריו. הוא חשב לעצמו: "אם אעזור לאבי, תדע המשטרה כי יש לי כסף. למה לי לסכן את כל הטוב הזה?" הוא קרע את המכתב והשליכו לפח. עבר שבוע, עבר חודש ואין תשובה. מצבו של האב התדרדר ואין מי שיחרוש את השדה. בצעד נואש החליט האב לפנות לבנו הקטן שהיה בכלא ושלח לו מכתב בבקשה שיבוא לעזור לו.

 

האח הקטן היה חסר אונים ופנה להנהלת הכלא בבקשה שישחררו אותו, ולו רק לעזור לאב לחרוש את השדה ולחזור לכלא. אולם מנהל הכלא הקשיח לבו וסירב לבקשה בכל תוקף. הבן הקטן קיבל את תשובת הנהלת הכלא ולבו נשבר בקרבו. הוא ישב כל הלילה וחשב עד שלבסוף נרדם בתאו. למחרת בבוקר הוא קם מוקדם וכתב לאביו: "אבי היקר, אל תעז לחרוש את השדה! שם נמצא האוצר שגנבתי והוא ייפגע ממחרשות הברזל". את המכתב הוא העביר לסוהר על מנת שיישלח אותו לאביו.

 

כמובן שהמכתב לא הגיע ליעדו ולא עברו 3 שעות בטרם פשטו מאות שוטרים על השדה של האב. השוטרים החלו להפוך כל פיסת קרקע בחיפוש אחר המטמון. הם חפרו וחפרו והפכו כל רגב אדמה במשך על הלילה והיום שלמחרת. משלא מצאו כלום, עזבו כולם את השטח. לאחר יומיים קיבל הבן מכתב נוסף מאביו: "בני היקר! אינני יודע איך עשית זאת ואיזה מוניטין קנית לך בכלא, אבל יחידה שלמה של שוטרים באה וחרשה את השדה עבורי. תודה רבה בני היקר!"

 

אחרי שגילה מנהל הכלא על התרגיל של הבן ומה עמד מאחוריו, ביקש לערוך משפט חוזר. הבן הגדול נתפס, נאלץ להחזיר את כל הכסף ונכנס לכלא. השופט קבע שדמי הפיצוי לאח הקטן ישולמו מהקנס של האח הגדול. כך גורלו של האח הקטן התהפך לגמרי והוא יצא לחופשי כאדם עשיר ושב אל הכפר לעזור לאביו.       

 

חברים יקרים השבוע נעסוק באחד הדברים המסתוריים והמסקרנים ביותר בחיים ה"גורל שלנו".

 

ובכן, הגורל אינו בהכרח משהו שאנו מסוגלים להבין בהיגיון, אלא הוא  דבר שרק ה' יודע והוא למעלה מן הדעת. מכאן גם שמו "גורל. " כמו בהגרלה המופיעה בפרשתנו בשעת חלוקת הארץ לשבטים, שבה אי אפשר לתכנן מראש את התוצאה ולהסביר מדוע התוצאה הזו היא התוצאה הראויה. זהו דבר שלא ניתן להסבירו. על דרך זה ב"גורל" האישי, לפעמים האדם לא מצליח להבין מדוע זה הגורל שלו, מדוע זו משימת החיים שלו, בשעה שלפי ההיגיון שלו הוא חושב שהוא צריך להיות במשימה אחרת. לכל אחד מאיתנו יש 'גורל', משימת חיים שתפורה בדיוק לפי שורש הנשמה שלו, עכשיו אנחנו מגיעים ל"שאלת מיליון הדולר", השאלה שאולי מטרידה כל אחד מאיתנו: כיצד אוכל לגלות מה הגורל שלי, מהי משימת החיים שלי? 

ובכן קשה לתת תשובה מלאה על שאלה גדולה מסוג כזה. אבל בכל זאת נלמד מהי הנחת היסוד, ונגלה שלושה "סימני דרך" שיעזרו לנו לפענח את הגורל האישי שלנו.

 

הסימן הראשון ואולי המרכזי בנוגע לגורל האישי, הוא הידיעה שמציאות החיים שלך זה המקום שההשגחה הובילה אותך. במקום להסתבך כל החיים בשאלה 'מה הגורל שלי' ו'מה השליחות שלי', עליך להאמין שהמציאות בה אתה חי היא  בהשגחה פרטית, ושם נמצאת השליחות שלך.

 

הסימן השני, כאשר אדם מרגיש נטייה ומשיכה לכיוונים מסוימים זה מלמד שבדברים הללו נמצאת השליחות שלו. לכן אחרים לא נמשכים לאותם דברים, ודווקא הוא נמשך אליהם, כי זה קשור לשורש נשמתו. כלומר: כאשר אדם מרגיש נטייה מולדת לתחום מסוים, כמו למוזיקה, לציור, לאומנות, לניהול, לחוכמות, למשחק, לעבודה עם ילדים וכדומה הנטייה הזו באה מהנשמה, והיא מלמדת שבתחום הזה נמצא ה'גורל' שלו. כיון שכך, עליו להתפתח ולהתקדם בתחום הזה ולא להזניח אותו, ובאותו תחום עליו לגלות את הנוכחות האלוקית, כמו למשל במוזיקה, שירים לה' בציור ציורים של קדושה וכן הלאה.

 

הסימן השלישי, כאשר אדם נתקל בקשיים מיוחדים במצווה מסוימת זו ראיה שהתיקון של נשמתו הוא דווקא במצווה הזו. לכן היצר מערים קשיים מיוחדים דווקא על המצווה הזו, ועליו להתגבר בכל העוצמה ולנצח את היצר, ובכך תתוקן נשמתו. זה ה'גורל' האישי שהוא למעלה מטעם ודעת

 

 

שבת שלום ומבורך

הרב שמואל רסקין

חב"ד קרן אור הונגריה

פוסט שבועי פרשת בלק - הרב שמואל רסקין

 בעיר ניס בצרפת התגוררה סטודנטית יהודייה שלמדה באוניברסיטה המקומית ובמקביל ללימודים היא הייתה הולכת לעיתים לשיעורים בבית חב"ד. באחד השיעורים דיבר הרב על מזוזה ועל החשיבות שהמזוזה תעמוד בדלת ותפגין באופן ברור את האמונה בבורא עולם. הסטודנטית התרגשה מהדברים והחליטה לקבוע מזוזה בפתח דירתה. המזוזה החזיקה מעמד כמה שבועות, עד שחבריה הפעילו עליה לחץ חברתי ושכנעו אותה שזה לא מתאים שהשכנים הגויים יראו באופן בולט שזה בית יהודי – והיא הסירה את המזוזה.

למחרת נשמעה נקישה שקטה בדלת דירתה. בפתח עמד איש זקן, היא הכירה אותו באופן מעומעם בתור הדייר מהקומה הרביעית. הוא ביקש לדעת להיכן נעלמה המזוזה שעמדה בפתח? היא התפלאה מה לו ולמזוזה ולשאלתה הוא סיפר: הוא איבד את כל משפחתו באושוויץ ומאז ניתק כל קשר עם העם היהודי. לפני מספר ימים, התקלקלה המעלית בבניין והוא נאלץ לעלות ברגליו עד הקומה הרביעית והנה הוא רואה פתאום מזוזה. שלושים שנה הוא לא ראה דבר כזה. ברגע אחד הוא שב לילדותו ולבית הוריו, לאימא שמרימה אותו לנשק את המזוזה לפני שהוא יוצא מהבית – והוא חש אבוד מול הגעגוע שהתעורר בו. הוא החליט לעצמו כי לא יעלה יותר במעלית, אלא יעבור כל יום על יד המזוזה וייתן לה נשיקה קלה. והנה הוא עבר כאן והמזוזה איננה. בדמעות ובהתרגשות גדולה מיד קבעה שוב הסטודנטית את המזוזה על פתח הדלת, והחליטה לא להיכנע ללחץ החברתי.

פרשת בלק מספרת על הפחד של בלק מבני ישראל והניסיון להשתמש באמצעים מיסטיים – פנייה אל בלעם המקלל הנודע של הדור ההוא. בלעם מנסה לקלל את עם ישראל כמה פעמים ובכל פעם יוצאות מפיו ברכות במקום קללות. בפעם השלישית הוא אומר על עם ישראל "כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו".  עם ישראל כורע ושוכב כמו אריה. אומר המדרש שהמילים הללו מוסבות על ימי הגלות בהם אנו נמצאים. יש מצב שבו האריה זקוף. הוא יודע שהוא אריה, מתנהג כמו אריה מעריך את עצמו וכולם מפחדים ממנו. זה המצב הטבעי של עם ישראל בזמן שבית המקדש קיים וזה יקרה שוב בגאולה הקרובה, אבל יש מצב שהאריה כורע ושוכב הוא עייף וחלש נמצא בעמדה נחותה לרגעים נדמה בעיניו שהוא בכלל לא אריה החזק, בלעם צופה הכול ואומר בנבואה "כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו". גם כאשר עם ישראל נמצא בעמדת חולשה, במצב של גלות, עדיין האריה נשאר אריה כי בתוך תוכו יהודי לעולם לא יכרע ולא ישתחווה.

בימים אלו אנו מציינים את חג הגאולה י"ב תמוז, שבו יצא רבי יוסף יצחק שניאורסון האדמו"ר השישי לשושלת חב"ד ממאסרו בכלא הקומוניסטי ב"עוון" הפצת היהדות. הקומוניסטים הארורים עינו את הרבי ואף רצו להטיל עליו עונש מוות ר"ל, אבל בשום אופן לא הצליחו לשבור את רוחו, גם כאשר היה בגלות ובמאסר גשמי עמד בתוקף כמו אריה ושמר על התורה והמצוות. וכפי שאמר הרבי אל המוני החסידים בדרך אל הגלות בפניהם של אנשי הבולשת הקומוניסיטית. "הגוף שלנו נמסר לגלות אך הנשמה לא נמסרה לגלות". המסר הזה רלוונטי גם בזמננו, כיום לא מאיימים על חיינו לעזוב את את התורה, אבל יש איום מסוג אחר – מה יאמרו החברים או השכנים, לעיתים מתביישים להשתייך ליהדות, עלינו לזכור תמיד שיהודי הוא כמו אריה ואינו מתפעל משום דבר, גם לא ממה שיאמרו אחרים.


שבת שלום ומבורך

הרב שמואל רסקין

בית חב"ד קרן אור בודפשט

פוסט שבועי פרשת חוקת - הרב שמואל רסקין

 מיליונר גדול ובעל שם הגיע יום אחד לבית מדרשו של האדמו״ר מגור "החידושי הרי״ם" כדי לקבל ברכה מהצדיק שיוולדו ילדים, במקום היה תור ארוך, והמיליונר החליט שמגיע לו פרוטקציה ועל דעת עצמו עקף את האנשים שעמדו בתור. להפתעתו, הגבאי שדאג לסדר במקום, חסם אותו, וביקש מהמיליונר שיחכה בתור כמו כולם. חמתו של האיש בערה בו והוא נתן לגבאי סטירת לחי מצלצלת ופרץ בכוח לחדרו של הצדיק והתחנן לברכה שיוולדו לו ילדים. הצדיק לא רצה לשמוע את בקשתו ודרש ממנו שיבקש קודם סליחה מהגבאי על הסטירה שנתן לו, יצא המיליונר מחדרו של הצדיק התנצל וביקש סליחה מהגבאי, שמיד הסכים להתפייס ואף נכנס יחד עם האיש לחדרו של הצדיק. אמר הגבאי לרבי "מוכן אני לסלוח לו בתנאי אחד", "ומהו התנאי?" ביקש הצדיק לדעת. השיב הגבאי: "בתנאי... שתברך את האיש בילדים!" חיוך של שמחה התפשט על פניו של הצדיק, הוא בירך את היהודי העשיר בילדים, וכמובן שהברכה התקיימה.

בפרשת השבוע התורה מספרת לנו, שלאחר פטירת אהרון ענני הכבוד הסתלקו, ובני ישראל התלוננו בחוצפה כנגד ה׳ ומשה רבינו על קשיי הדרך לארץ ישראל ועל הגעגועים לארץ מצרים. הם לא בחלו במילים בוטות ואמרו: ״למה העליתנו ממצרים למות במדבר, כי אין לחם ואין מים, ונפשנו קצה בלחם הקלוקל״. העונש בתגובה לא איחר לבוא - נחשים ארסיים נשלחו מאת ה׳, והרגו רבים מבני ישראל. הם הבינו בדרך הקשה כי טעו, ובאו להתחנן לכפרה מה׳ וממשה רבנו, משה מחל וסלח, ואף התפלל אל ה׳ בעד העם, מבלי להתנקם בהם על היחס המחפיר לו הוא זכה. במענה לתפילתו, אמר ה' למשה להכין נחש נחושת, ולהציב אותו על עמוד גבוה. ההבטה למעלה, אל הנחש, הביאה להרהורי תשובה בקרב המביטים, כשנזכרו ביושב במרום, והנשוכים - נרפאו. 

רש״י מסביר שממשה אנו למדים, שצריך למחול כאשר פוגעים בנו ״ושלא יהא אדם אכזרי מלמחול״. בעומק הדברים הרבי מסביר לנו, שיש כאן מסר נוקב: כאשר אנו מוחלים למי שפגע בנו, חשוב מאד שהמחילה שלנו לא תהיה ״מחילה אכזרית״ אלא ״מחילה אמיתית״. אם אדם מוחל וממשיך להקפיד ולכעוס בלב על האדם שפגע בו, מצד אחד מגיע לו כל הכבוד שהיה מוכן למחול, אבל מצד שני עדיין יש כאן מידה כלשהי של אטימות ואכזריות, כי הוא ממשיך לכעוס ולא מוכן לסיים את הסיפור לגמרי.

מלמד אותנו משה רבינו כי מיהודי מצפים להרבה יותר. יהודי צריך לסלוח סליחה אמיתית ומלאה, כזו שמוחקת לגמרי את מה שהיה, ומחדשת את האהבה בין הצדדים. לכן התורה מדגישה שמשה התפלל אל ה׳ שתעצר המגיפה, כי באמת כאב לו הכאב של העם, ולמרות הכל הוא פשוט רצה בטובתם. וזו הסיבה שה׳ ציווה דווקא אותו לעשות נחש שירפא את העם, כדי להראות לנו שהמחילה של משה לא היתה חלילה טכנית בלבד, אלא היתה בלב שלם. והראיה - משה רבנו המנהיג, הוא זה שדאג לממן מכספו האישי את הנחש שירפא את העם מתוך דאגה כנה ואמיתית לבני ישראל. 

 

שבת שלום 

הרב שמואל רסקין

בית חב״ד קרן אור בודפשט הונגריה

זמני השבת בבודפשט פרשת ״חוקת״

הדלקת נרות: 20:26

צאת השבת: 21:47

פוסט שבועי פרשת קרח - הרב שמואל רסקין

 אברהם פריד הוא אחד מגדולי הזמר החסידי בעולם, הוא זמר מיוחד במינו בעל כשרון מוזיקלי וקול נדיר. יחד עם זאת הוא אדם בעל אישיות מדהימה, אמיתי, לבבי, וצנוע מאוד. הקריירה המוזיקלית שלו החלה בילדותו, כשהיה סולן במקהלת ילדים בניו יורק בניצוחו של דודי האהוב ר' אלי ליפסקר ז"ל שזיהה את הכישרון המיוחד שלו וטיפח אותו, מאז הילד אברמל'ה מזה למעלה מ30 שנה הוא אחד הזמרים החסידים הגדולים בכל הזמנים ושיריו האהובים מושרים בפי כל החוגים. באמצעות ההופעות בכל רחבי העולם, בשירתו המרגשת וקטעי הקישור אותם הוא מתבל בדברי תורה וחיזוק באמונה, זכה לקרב יהודים רבים לאביהם שבשמים. אני מאחל לו להמשיך להצליח בשליחותו המדהימה עד 120 שנה.ותנחומים על פטירת אמו מרת מרים צימל ז״ל.

לא מזמן פורסם ברשת החברתית סיפור מופלא שאירע לו, בעת מסע הופעות בערים שונות באירופה הוא נסע ברכבות מעיר לעיר, יום אחד כשהמתין פריד בתחנה לרכבת הבאה ניגש אליו לפתע שוטר מקומי גדול ממדים, ברגע הראשון פריד נבהל ולא הבין מה השוטר רוצה ממנו , ואז הגיש לו השוטר ארנק, ושאלו  "זה שלך?", "וואו כן זה שלי" ענה פריד, והודה לשוטר פעמים רבות על הארנק שהשיב לו שבו היו כל המסמכים החשובים שלו. אבל אז פריד לא התאפק ושאל את השוטר, מענין אותי מאוד יש פה בתחנה אלפי אנשים איך ידעת שהארנק הזה שלי? באופן פשטני לחלוטין ענה השוטר, "פתחתי את הארנק וראיתי שם תמונה של אביך, אז הבנתי שזה שלך". פריד הבין שהוא מתכוון לתמונה של הרבי מליובאוויטש שנמצאת אצלו תמיד בארנק, תמונה שהביאה את השוטר הגוי לחבר בין הארנק האבוד לבין פריד בעל החזות היהודית.

בעת הנסיעה ברכבת הרהר אברהם פריד לעצמו, "מדהים איך שגם השוטר הגוי הבין שהרבי הוא אבא שלנו".

חברים יקרים ביום שלישי נציין את יום ההילולא של האבא הרוחני שלנו - הרבי מליובאוויטש, בתאריך ג' תמוז. יום ההילולא זה הזמן שבו עלינו ללמוד מדרכו והנהגתו של הרבי. הרבי לימד אותנו שכולנו אחים ועלינו לאהוב כל יהודי ללא תנאים, עם כיפה או בלי, מעדה כזו או מעדה אחרת, כל אחד התקבל אצלו במאור פנים. כחלק מאהבת ישראל זו הרבי נהג ללמד זכות על כל יהודי. אפילו על קורח עליו נקרא בפרשת השבוע שגייס אופוזיציה נגד משה רבנו והעיז לתקוף את משה ואהרון בצורה חזיתית לימד הרבי זכות, והסביר שהשאיפה של קורח הייתה חיובית ורק הביצוע היה שלילי, כי בסך הכול רצה קורח להיות כוהן גדול להיכנס לקודש הקודשים וכך לעלות ברמה הרוחנית. השאיפה עצמה היא שאיפה מצוינת, הבעיה הייתה רק בדרך שבה קורח התנהל, שהוא נלחם נגד משה וניסה לשבור את כל המוסכמות ועל כך הוא נענש. זו הסיבה שהפרשה כולה נקראת 'קורח' כי מעבר למסר השלילי שלומדים מקורח יש גם מסר חיובי לכל אחד מאיתנו: גם השאיפות שלנו צריכות להיות כלפי מעלה, להתקדש ולהגיע לדרגות הרוחניות הגבוהות ביותר, ובנוסף ללמוד ממעשיו של הרבי להסתכל על כל יהודי באופן חיובי, ועל ידי כך נגלה את הטוב שבו - את הניצוץ פנימי.


שבת שלום ומבורך

הרב שמואל רסקין

בית חב"ד קרן אור בודפשט

פוסט שבועי פרשת שלח - הרב שמואל רסקין

במחלקה הפנימית בבית הרפואה הדסה עין כרם בירושלים, היה מאושפז במשך שבועות רבים יהודי מבוגר בשם דניאל. הוא לא הרבה לדבר, רק כאשר באו הרופאים לבדיקות השגרתיות הוא היה מהנהן להם בחיוך מבויש ומאחל להם איחול לבבי. דבר אחד אפיין את דניאל באופן בולט, ציצית גדולה ולבנה הייתה לו מעל הבגדים והיא לא זזה משם יומם ולילה. הרופאים תמהו לפשר המנהג, שהרי דניאל לא היה נראה כבעל חזות דתית, אך הם לא שאלוהו על כך דבר. בוקר אחד בא הרופא כמידי יום לבדוק לו את לחץ הדם ואז פתח דניאל את פיו והחל לומר לו: אתה בטח שואל את עצמך לפשר המנהג שלי ללבוש ציצית גדולה מעל הבגד, למרות שאני לא נראה כאדם דתי, ובכן בא ואספר לך את סיפורי:

גדלתי בבית יהודי לא דתי בבודפשט הונגריה, וכאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה גויסתי לצבא ההונגרי, ביום שיצאתי מהבית הביא לי אבי היקר ציצית, ואמר לי שאלבש אותה על גופי מתחת לבגדיי כל הזמן, והיא תשמור עלי מכל רע. עשיתי כמצוותו ושמרתי על מצוות הציצית בכל מצב, לקראת סוף המלחמה נפצעתי ונפלתי בשבי הצבא הרוסי, חששתי כי הציצית שעל גופי תסכן אותי בשבי. כאשר הובאתי לפני הרופא הרוסי הלב שלי דפק ורעדתי מפחד מה יקרה כאשר יגלה את הציצית. הוא הוריד לי את החולצה וכאשר ראה את הציצית שעל גופי הוא צעק לעברי בקול חנוק מדמעות  "שמע ישראל"  ודמעות רבות הציפו אותנו - שני חיילים יהודים שנפגשים באמצע הקרבות משני צידי המתרס! כמובן שהרופא דאג לי לתנאים טובים בשבי ולבסוף דאג גם לשחרורי משם ובעצם הציל את חיי. זוהי הסיבה שאני מקפיד על המצווה הזו באדיקות.

בפרשת השבוע מצווה הקב"ה את משה: "דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם ועשו להם ציצית"; לא פעם פוגשים אותי או את ילדיי אנשים ברחובות בודפשט, ובסקרנות הם שואלים, מה הם החוטים הללו ? ומדוע אנו לובשים ציצית?

הסיבה העיקרית היא: הציצית מזכירה לנו את מצוות הבורא ומעודדת אותנו שלא ללכת אחר תאוות ליבנו. ניתן לראות רמז לכך בעובדה שהגימטריא של 'ציצית' היא 600, ואם נוסיף לכך את שמונת החוטים וחמשת הקשרים הנמצאים בכל פינה, נגיע למספר 613 – כנגד תרי"ג המצוות. הציצית נחשבת למצווה שמזכירה לנו את כל שאר המצוות. תזכורת לא להתבלבל, לא להסתחרר מכל מה שרואים, להצליח להתרכז בעיקר, כי יש משהו גדול יותר מאתנו.

החותם הקבוע של מצוות ציצית בלבושנו מזכיר לנו ומחדיר ללבנו באופן תמידי את אהבת התורה ומצוותיה. קיומן של המצוות מביא לטהרת הלב ויוצר מסגרת של חיי קדושה, חיים הגדושים בערכי נצח ומביאים להתקרבות תמידית לה'. דברים אלו נאמרו במפורש בהמשכה של פרשת ציצית בתורה: "וזכרתם את כל מצוות ה', ועשיתם אותם, ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם וכו'. למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי, והייתם קדושים לאלוקיכם".


שבת שלום ומבורך

הרב שמואל רסקין

חב"ד קרן אור בודפשט

פוסט שבועי פרשת בהעלותך - הרב שמואל רסקין

השבוע, היתה לי הזכות למסור שיעור תורה לנשים בעיר שבה נולדתי וגדלתי קרית מלאכי, את השיעור המאוד מיוחד הזה, מארגנת באהבה ובמסירות גדולה אחותי הגדולה גב' חני הרצוג שתחי׳, לעילוי נשמת אמנו ז״ל. היה מאוד מרגש לראות כל כך הרבה נשים מכל העדות והחוגים שמשתתפות מדי יום שני בשיעור הקבוע.

תענוג היה לשמוע מהם כמה השיעור הזה מחזק ומעשיר אותן ואיך הן מחכות לבואו של השיעור מידי שבוע. 

במהלך השיעור סיפרתי להן על משפחה, שחיה בשכונת קראון הייטס בברוקלין שחוותה צער נורא. הבן הגדול שלהם, נער בן 17, הסתכסך עם הוריו, עזב את הבית בו גדל ועבר לגור לבד בדירה במנהטן. האימא לא הייתה מסוגלת לשאת את הצער והדאגה כלפיו והיא ביקשה להתייעץ על כך עם הרבי.

היא נכנסה ליחידות (פגישה אישית עם הרבי) ושאלה מה עליה לעשות? הרבי השיב כי עליה ועל בעלה להתמסר ולהשקיע שהסעודות בשולחן שבת יהיו חוויתיות וכיפיות לילדים.

האמא כבר בתחילת השבוע, ניגשה אל כל אחד מהילדים ושאלה מה המאכל שהוא אוהב במיוחד ובמקביל, האבא הכין סיפור מענין הקשור לפרשת השבוע, והנה ערב שבת הגיע, האבא חזר עם הילדים מבית הכנסת והנה השולחן ערוך בצורה חגיגית ולכל ילד ממתינה המנה אותה הזמין מראש.

לכל משך הסעודה, ההורים היו רגועים ושלווים והעניקו יחס אישי וחם לכל אחד מהילדים. האבא התעניין בכל מה שקרה איתם במשך השבוע, סיפר לילדים סיפור וקישר אותו לפרשת השבוע, הם שרו יחד זמירות שבת והילדים השתתפו ונהנו כמו שלא נהנו אף פעם בשולחן שבת.

לאחר מספר שבתות בזו הרוח כשהאח הגדול התקשר הביתה להתעניין מה שלום אחיו הקטנים, סיפרו לו אחיו בהתלהבות כי מתרחשת מהפכה בבית. ''אתה לא מבין איזה כיף וחוויה יש אצלינו בשולחן שבת'', לאח הגדול היה קשה להאמין לכך, בעיקר משום שבזכרונו היתה חרוטה הסיטואציה הקבועה - אבא שנרדם בשולחן שבת, אימא שכועסת על שנשפך יין על השולחן....ועוד

האח הגדול הרגיש שהוא מוכרח לראות את הפלא הזה בעצמו.

הוא החליט לבוא הביתה לשבת....וכמובן, אח"כ הוא בא לעוד שבת וכן הלאה....עד שלבסוף שב הביתה לגמרי.

חברים יקרים, הפרשה נקראת בשם: "בהעלותך", על שם הציווי שניתן לאהרן הכהן "בהעלותך את הנרות".

כמובן, זהו ניסוח מעט מוזר שהרי נרות מדליקים ולא מעלים!

אם כן מדוע נאמר "בהעלותך את הנרות" במקום "בהדליקך את הנרות"?

רש"י מביא פירוש מעניין:

"בהעלותך – הכוונה שצריך להדליק עד שתהא השלהבת עולה מאליה".

כלומר, המצווה היא אינה רק להדליק את הנר ולברוח אלא המצווה היא לוודא שהאש נתפסה היטב בפתילה ושהיא מסוגלת להמשיך ולבעור מאליה.

הרבי מליובאוויטש מסיק מכך מסקנה חשובה בנושא החינוך, כאשר הילדים נמצאים תחת השגחת ההורים, על ההורים להעניק חינוך כזה שיעמוד במבחן הזמן ויגרום לילד לחוש הזדהות מלאה עם היהדות שלו. על מנת שיוכל  להמשיך ולהישאר יהודי עמיד ויציב גם ללא הליווי הצמוד של הוריו, לכשיגדל. כשהמחונך מסוגל להמשיך להתנהג ולתפקד כיאות, בכוח עצמו בלבד גם ללא הפיקוח והליווי הצמוד של המחנך- זהו החינוך הטוב והאמיתי! ממש כמו שלהבת הנר, שדולקת ועולה מאליה.


שבת שלום ומבורך

הרב שמואל רסקין

רב הקהילה הישראלית בהונגריה - חב״ד קרן אור

פוסט שבועי פרשת נשא - הרב שמואל רסקין

 כך סיפר מזכירו האישי של הרבי מליובאוויטש - הרב יהודה לייב גרונר: העבודה במזכירות הרבי הייתה רבה ולא יכולתי להרשות לעצמי להחסיר מהמשרד ולו ליום אחד, אך בוקר אחד משהופעתי עם חולשה וחום, הרגיש הרבי תיכף במצבי ופתח בשאלה בנימה אבהית: מתי אתה מתכונן ללכת לרופא? הבנתי שאין לי ברירה ועניתי – מיד, כשאצא את החדר אפנה לרופא.

משחזרתי שאלני – נו מה אמר לך הרופא ? עניתי קיבלתי מרשם של טיפות שעלי למהול במים ולשתות מס' פעמים ביום. דע לך, אמר לי הרבי כי מחובתך לשמור על הבריאות. באם תניח את הבקבוקון על המדף ורק תביט בו מפעם לפעם לא תוכלנה הטיפות לגרום לך הטבה. כדי לעשות את השינוי עליך להכניסם לקרבך.

מעבר לדאגה האישית אלי כפרט בעיצומו של עומס כבד בעבודתו הקדושה, לימד כאן הרבי מסר נפלא. כי לתורה, להבדיל, כמו במשל של הטיפות - יש בכוחה לחולל מפנה חיובי לגוף ולנפש של האדם המשכיל ולומד אותה. אולם יש "לקחת את הטיפות" ולמהול אותן בחיי היום יום, כי התורה מגינה ומצילה ומצוותיה גורמות אך טוב למקימן.

חברים יקרים אנו נמצאים אחרי חג השבועות חג מתן תורה, זהו הזמן לקבל החלטה מחדש - "לקחת את הספר מהמדף" וללמוד בו, לקבוע זמן לשיעור תורה ולהתמיד בו, כי התורה מאז ומתמיד, היא מקור ההשראה לצורכי שלום, בריאות, נחת ושפע כלכלי. סגולתה כמו גם עוצמתה זמינה ואקטיבית לכולם – לקטן כגדול.

זה בדוק!


שבת שלום 

הרב שמואל רסקין

רב הקהילה הישראלית חב״ד קרן אור בודפשט

פוסט שבועי חג השבועות - הרב שמואל רסקין

 אבא יעקב מגיע בערב לביתו ושואל את בנו: "איך הצלחת להיפטר בקלות מהכנת שיעורי הבית של אתמול?" והבן משיב: "אמרתי למורה שלי שאחי הקטן קרע את הדפים של שיעורי הבית, כך שלא יכולתי להגיש אותם". האב פונה לבנו בכעס ואומר: "זה שקר?! אינך יודע את החשיבות שבאמירת האמת?!" וכך ממשיך האב להרצות לבנו במשך דקות ארוכות, על כך שצריך לומר את האמת ורק האמת.

בדיוק, כשהאב סיים, והתיישב על הספה, צילצל הטלפון.

אמר האב לבנו: "אם זה בשבילי, תגיד להם שאני לא בבית..."

הלילה נחגוג כולנו את חג השבועות - חג מתן תורה. המדרש מלמד אותנו שלפני שה' נתן את התורה לבני ישראל, הוא ביקש ערֵבים שיערבו לכך שהתורה לא תישאר מונחת לה על המדף, אלא שבני ישראל ישמרו ויקיימו את הנאמר בתורה.

בני ישראל הציעו לה׳, שאבותינו - אברהם, יצחק ויעקב יהיו הערֵבים עבורנו. אך ה' לא קיבל את ההצעה. הציעו היהודים את נביאי ישראל ואחר כך את זקני ישראל וכן הלאה, אך ה' לא קיבל את ההצעות. רק כאשר בני ישראל הציעו שהילדים יהיו הערֵבים, ״בנינו יהיו ערֵבים בעדינו״. רק אז התרצה הקדוש ברוך הוא ונתן לבני ישראל את התורה.

מדוע האבות הזקנים והנביאים לא היו מספיק טובים בשביל להיות ערֵבים ללימוד, שמירה וקיום התורה?

כי ה' לא רצה שרק קבוצה מסויימת של אנשים מיוחדים מורמים מעם יקיימו את התורה והמצוות עבורנו. אלא ה' רצה שכולנו, כל היהודים, נלמד את התורה ונקיים את מצוותיה. ובנקודה הזאת – הערֵבים הטובים ביותר הם הילדים שלנו!!!

והסיבה לכך, כולנו יודעים שעד כמה שאדם יהיה מוכן לעשות עבור עצמו, הוא יעשה עוד הרבה יותר עבור ילדיו; לעצמו הוא מוכן לוותר, לא לאכול, פחות לישון, וכדומה. אבל לילדים שלו הוא רוצה את הטוב ביותר...

פעמים רבות אנו שומעים אנשים אומרים: "אני לא כל כך שומר מצוות,  אבל חשוב לי מאוד שהילדים שלי יילמדו תורה, שיידעו מה זה בית כנסת ושישמרו את המסורת והזהות היהודית.

ממש כמו הסיפור בו פתחנו.

אם אנחנו רוצים שהילדים שלנו יחיו את היהדות, וישמרו ויקיימו אותה, אנחנו חייבים להראות להם דוגמא אישית.

כשהצענו אז, במעמד הר סיני, שהילדים שלנו, הם יהיו  הערֵבים לקיום התורה, אלוקים ידע שזה אומר, שעבור כולנו, תהיה התורה למשמעות ומציאות חיינו.

מחר,יום רביעי, אנו נקבל את התורה בשמחה ובחיות חדשה, כפי שקרה לפני 3329 שנה במעמד הר סיני. 

נתייצב כולנו בבית הכנסת בשעת קריאת עשרת הדיברות, ונקבל מחדש את המתנה העצומה הזו. כולנו נהיה שם: גברים, נשים ובעיקר הערֵבים – הילדים.

חג שמח, שנזכה לקבל את התורה בשמחה ובפנימיות.


הרב שמואל רסקין

רב הקהילה הישראלית חב״ד קרן אור בודפשט

פוסט שבועי פרשת במדבר - הרב שמואל רסקין

 מהו היום החשוב ביותר בחיים? האם זה היום שבו נולדנו? יום ברית המילה? היום שבו חגגנו בר/בת- מצוה? יום החתונה, או אולי היום שבו נולד לנו הילד הראשון?

שאלה מסוג דומה שאל יהודי שישב בכלא ואחרי מאמצים מרובים קיבל אישור לצאת מהכלא רק ליום אחד שבו הוא יוכל להתעלות רוחנית, האסיר התלבט קשות באיזה יום לבחור האם בראש השנה? יום כיפור? פסח? שבת? או בכלל ביום ההולדת? הוא הפנה את השאלה לרדב"ז והתשובה שלו הייתה: היום!! עליך לבחור את ההזדמנות הראשונה שנקראת בדרכך לקיים מצוות ולנצל אותה.

ישנם מקומות רבים שנחשבים מדבר שממה מבחינה יהודית, אלה מקומות שאין בהם מוסדות תורה כדרוש, שקשה לפעמים להשיג בהם מזון כשר, שהרוח הנושבת בהם אינה רוח התורה והקדושה. מבחינה גשמית יכולים המקומות הללו להיות גנים פורחים אך מבחינה רוחנית הם בבחינת 'מדבר שממה'. יהודי הנקלע למקום כזה עלול לחשוב שבתנאים כאלה אין באפשרותו לשמור על אורח-חיים יהודי-רוחני אמיתי, הוא עלול לוותר בתחילה על דברים שנראים לו כ'מותרות' מבחינה רוחנית, ואט-אט הוא עלול לוותר גם על דברים קיומיים ממש שבלעדיהם אין יהודי יכול להתקיים באמת. תחושתו היא: "כאן זה אחרת, אי-אפשר להתנהג במקום כזה כמו בסביבה תורנית מקורית".

אולם כשלומדים אנו את פרשת-השבוע, פרשת 'במדבר', אנו מבינים עד כמה אין לגישה כזאת כל מקום, בפרשה מסופר על האופן שבו התחלקה עבודת נשיאת המשכן וכליו בין משפחות הלוויים. התורה מתארת כיצד התנהלו מסעות ישראל במדבר וכיצד הוקם המשכן בכל מקום שבו חנו בני-ישראל וכשאנו מתבוננים בזה מתעוררת בנו השתאות גדולה הלוא כל זה היה במדבר, בשממה! כיצד זה במדבר שממה, במקום שבו אין חיים ובוודאי אין זכר ליהדות ולקדושה, נושאים יהודים בכל מסעיהם את המשכן ומיד בהגיעם למקום כלשהו הם מקימים אותו והופכים מיד את המקום לקדוש וראוי לעבודת ה'? מלמדת אותנו אפוא התורה שהקב"ה לא הגביל את כוחה של הקדושה לתנאים אלה או אחרים. בכל מקום ובכל זמן שאליו מגיע יהודי ולו יהיה זה מדבר שממה גשמי או רוחני יש לו מלוא הכוחות להקים משכן לה', לקדש את המקום ולהפיץ בכל האזור אור של תורה וקדושה. עליו רק לאפשר לאור הקדושה שבקירבו, לנשמתו האלוקית להובילו ולהאיר לפניו את הדרך ומיד יראה כיצד נעלמים וסרים כל המכשולים וכל ההפרעות עד שהוא מגיע 'לארץ-ישראל' - אל מקום הקדושה.

חברים יקרים אנו למדים מכאן כי היום החשוב ביותר בחיים זה היום והרגע החשוב ביותר ביותר היום - הוא הרגע הזה. כי ברגע הזה יש בידי לקיים מצוה ולהתחבר אל ה' בכל מקום בעולם ובכל רגע ורגע.


חודש טוב ושבת שלום

הרב שמואל רסקין

רב הקהילה הישראלית חב"ד קרן אור בודפשט

פוסט שבועי פרשת בהר-בחוקותי - הרב שמואל רסקין

 כבר כמה חודשים שהוא מדבר על מכונית הספורט האדומה שהם ראו בתצוגת הרכב החדשה, הוא דאג שאבא שלו ידע כמה שהוא רוצה אותה. הוא עמד לסיים את שנתו האחרונה באוניברסיטה בהצטיינות וחיכה כמו ילד גדול למתנה שווה שיקבל מאבא לכבוד סיום הלימודים ולפי המסורת המשפחתית זה יהיה משהו גדול. הוא חלם על מכונית הספורט הזו וניסה לבדוק אם אבא שלו הבין את הרמזים שהוא מאותת שוב ושוב, בכל פעם שעברו ליד תצוגת כלי הרכב בסוכנות הרכב הגדולה שבפתח המרכז המסחרי אבל אביו לא הניד עפעף, הוא לא גילה סימנים שהוא הבין את הרמז.

ביום האחרון ללימודים לפני טקס הסיום, ניגש האב אל בנו וחיבק אותו בהתרגשות "אני ממש שמח שסיימת בהצטיינות", הוא שיבח אותו על ההשקעה ועל המאמץ, על הציונים ועל עבודת הגמר המדהימה שלו. "אני אוהב אותך", הוא אמר והגיש לו תנ"ך מהודר בכריכת עור "מתנה ממני, זה היה התנ"ך של סבא שלך!". הבחור איבד את עשתונותיו... "אתה יושב על הרים של כסף וזה מה שאתה נותן לי?!". הוא לא היה מסוגל לשלוט בכעסו, הניח את הספר על השולחן ואפילו לא פתח אותו כדי לקרוא את ההקדשה שכתב לו אביו ועזב את הבית בטריקת דלת ויותר לא דרך בבית זה.

הוא טס לחו"ל והשקיע את כל זמנו ומרצו בקריירה שלו, הכי רחוק שאפשר מהאב שאכזב אותו כל כך. ההצלחה האירה לו פנים והוא הפך לאיש עשיר בזכות עצמו, הקים משפחה יפה וחי לו בבית גדול ומפואר באזור מגורים יוקרתי. מדי פעם הייתה צפה לו מחשבה של געגועים לאביו...

הוא התבגר והזעם שחש אז כשהיה צעיר ונמהר התפוגג ואט אט התגבשה בלבו ההחלטה לחזור ולחדש את הקשר. אבא יש רק אחד אמר לעצמו וניגש לרכוש כרטיס טיסה.

ביום שבו ארז את מזוודותיו התקבל המברק: "אביך נפטר והוריש לך את כל רכושו". לבו נצבט בתחושת החמצה מרה. זהו, הוא כבר לא יפגוש את אביו יותר, הוא עלה על המטוס ואחרי ביקור עצוב בקברו הטרי צעד אל בית אביו הישן ופתח את הדלת בתחושה עמוקה של צער, החמצה וכאב. הפגישה עם הבית המוכר העלתה בו רגשות חבויים. הכל נשאר כשהיה, הספות הדהויות, הריהוט העתיק ואפילו הוילונות הישנים שאמא שלו תפרה לא הוחלפו. הוא סרק במבטו את החדר והופתע כשראה את התנ"ך הישן מונח בדיוק באותו מקום שבו הניח אותו לפני שנים, איש לא נגע בו מאז, מזכרת אילמת לרגע נסער וכעס חסר שליטה. דמעות עלו בעיניו, הוא לקח את התנ"ך לידו והחל מדפדף בו, סימנייה נתחבה באחד הפרקים של ספר משלי וקו עיפרון דק נמתח תחת הפסוק: "בני, אם חכם לבך ישמח לבי גם אני". משהו צנח פתאום מתוך התנ"ך, צליל מתכתי עמום נשמע כשמפתח עטוף בנייר צנח על הרצפה. הוא התכופף והרים את מה שנפל, היה זה מפתח למכונית הספורט האדומה עם קבלה על רכישה במזומן מסוכנות הרכב. "באהבה מאבא" היה כתוב שם, הוא בכה כמו שלא בכה מימיו.

בפרשת "בחוקותי" הקב"ה מבטיח שכר ושפע של טובה וברכה על שמירת התורה והמצוות ובהמשך באות האזהרות מפני התוצאות השליליות של אי שמירת התורה ומצוותיה. 

חברים יקרים, כמה דברים אנו מחמיצים בחיינו, כמה הזדמנויות אנחנו מפספסים רק בגלל שאנחנו לא מסוגלים לראות אפילו צעד אחד קדימה את מה שלא תואם, את מה שאנחנו רוצים בו עכשיו ומיד. סבלנות, אורך רוח, מתינות ומחשבה בטרם מעשה יכולים להבטיח לנו שלא נחמיץ את ההזדמנויות הללו.

כיום משיג האדם את צרכיו ביגיעה ובמאמץ ונדרש זמן רב עד שרואים את פירות היגיעה משום שעכשיו העולם הגשמי איננו כלי לשפע הרוחני של התורה ומצוותיה אבל כאשר תבוא הגאולה והעולם יזדכך ויהיה כלי לשפע הרוחני, שפע התורה והמצוות יביא מיד שפע בכל התחומים, גם הגשמיים.


שבת שלום

הרב שמואל רסקין

חב"ד קרן אור הונגריה

פוסט שבועי פרשת אמור - הרב שמואל רסקין

 תלמיד ישיבה בארגנטינה נכנס לאולם הלימודים ביום השבת כשמפיו נודף ריח חזק של סיגריות, אנשי הצוות הזדעזעו כמו גם מנהל הישיבה הרב בערל בוימגרטן, שליח חב"ד בארגנטינה. הוא היה בדילמה קשה ולא ידע מה עליו לעשות עם התלמיד. מצד אחד חשב שצריך להרחיק את הנער מהישיבה, כי לעשן בשבת זו חציית קו אדום. בנוסף, התלמיד גם יכול להשפיע לרעה על חבריו. מצד שני חבל מאד לאבד נשמה יקרה של בחור לטובת הרחוב.

שלח הרב בערל את השאלה לרבי מליובאוויטש כדי לקבל ממנו עצה מה לעשות. הרבי לא ענה לו מה לעשות אלא כתב הפנייה בלבד : "עיין באבות דרבי נתן פרק י"ב", שם מסופר שכאשר אהרן הכהן ראה יהודי חוטא הוא היה ניגש אליו, מחבק אותו ואומר: "כמה אני אוהב אותך, כמה אתה אדם נפלא". אחר כך כשאותו אדם היה מתלבט האם לגנוב, היה אומר לעצמו: איך אעשה את זה לאהרן? איך אאכזב אותו? הוא הרי כל כך מאמין בי! בהזדמנות אחרת ביאר הרבי בכך את מאמר המשנה: "הוי מתלמידיו של אהרן... אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". אהרן קירב עם אהבה, הוא הפגין מילים טובות והן היו מושכות אליו את החוטאים חזרה. המסר של הרבי לרב בוימגרטן היה: תפקידו של מחנך הוא להזכיר לילד מה הוא מסוגל להיות, תדגיש את היכולות שלו ותעטוף אותו ביחס מחבק ומרומם ואז תראה כיצד המילים מגשימות את עצמן. בעברית פשוטה: כל מה שילד צריך הוא מבוגר אחד שיאמין בו ויאמר לו לאן וכמה הוא מסוגל להגיע.

את המסר הזה אנחנו לומדים מפרשתינו.
בתחילת פרשתינו מופיע ציווי מרכזי העוסק בחינוך, בפסוק הפותח את הפרשה מופיע כפל לשון: "אמור אל הכוהנים... ואמרת אליהם". מכאן למדו חז"ל : "אמור ואמרת- להזהיר גדולים על הקטנים" כלומר התורה רומזת כאן שהגדולים צריכים להזהיר ולחנך את הקטנים. הפירוש הפשוט של להזהיר הוא להוכיח, לגעור. הפירוש הזה כמובן נכון, כי לפעמים גם זה נדרש. 

תורת החסידות מלמדת לראות דברים באור חיובי ובהתאם לכך במילה להזהיר יש רמז נוסף וחיובי מלשון "זוהר" ו"אור" כלומר הגדולים צריכים להאיר את הקטנים.
איך עושים את זה? כאשר מדברים כלפי הילד בכיוון חיובי בכך מאירים ומגלים את התכונות החיוביות שיש בילד אך כאשר אומרים לילד "אתה ילד רע״ בכך חלילה עלולים לגלות ולטפח את הרע שבו. כאשר "מזהירים" ומאירים את הילד, ואומרים לו "אתה ילד טוב ומקסים, אתה מסוגל!״ בכך מגלים את הטוב הטמון בתוכו והופכים אותו באמת לילד טוב ומקסים. בבחינת "נבואה שמגשימה את עצמה"
 
ביום ראשון נחגוג את ל"ג בעומר, יום ההילולא של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי. ספרו הקבלי הידוע של רבי שמעון נקרא "זוהר" מלשון אור. "להזהיר" מלשון להאיר ואכן רבי שמעון נהג לדבר טוב על עם ישראל, הוא התבטא ש"כל ישראל בני מלכים הם" והדגיש את מעלת הנשמה של כל יהודי. בעקבות דרך הקבלה הופיעה תנועת החסידות שנוהגת אף היא להדגיש את הצד החיובי שיש בכל יהודי כי כשמתייחסים אל הטוב שבתוך היהודי אנו מציפים החוצה את הטוב הפנימי שבו, מוציאים אותו מהתת מודע אל החלק המודע ומאפשרים לו להיות ולהתנהג באמת טוב.

זה אחד הרעיונות של של תהלוכות וכינוסי ל"ג בעומר לכבודו של רבי שמעון בר יוחאי  בהם אלפי ילדים יהודים בוכל רחבי העולם וכמובן גם בבודפשט מתאספים יחדיו ועם כל העוצמה והגאווה היהודית אומרים פסוקי תורה ונהנים מהפעלות ברוח היהדות, אירוע כזה מעניק לילדים חוויה יהודית חיובית ומאפשר להזהיר ולהאיר גדולים על קטנים, נשמח מאד לראותכם בחגיגת ל"ג בעומר.
 
 
שבת שלום
הרב שמואל רסקין
חב"ד קרן אור הונגריה

פוסט שבועי פרשת אחרי מות-קדושים - הרב שמואל רסקין

 קרדיולוג גדול משיקגו זכה להצלחה מסחררת בעבודתו ומספר לקוחותיו רק הלך וגדל, ככל שהצליח יותר היה מישהו או יותר נכון מישהי שזה הפריע לה, אשתו. היא רצתה שהוא יקדיש יותר זמן אליה, אל הילדים ואל ענייני הבית, בשעה ששעות קבלת הקהל אצלו בקליניקה רק הלכו והתארכו.

למעשה כולנו מכירים את הדילמה הזו שבין עבודה ומשפחה, מצד אחד אנו משקיעים רבות בעבודה כדי להביא פרנסה הביתה ולשם כך נשארים לעיתים גם שעות נוספות ומנסים לעבוד גם מהבית ובכל דרך אפשרית. מצד שני האשה מתלוננת והילדים מתוסכלים, אבא כל הזמן עסוק ואין לו זמן עבורנו, מה עושים במקרה כזה?

לקרדיולוג הזה קוראים ד"ר איירה וויס והוא זכה להיות רופאו האישי של הרבי מליובאוויטש והציג בפניו את הדילמה הזו. אם נחשוב על כך גם הרבי עמד בפני דילמה דומה ואף קשה יותר, מצד אחד אלפי אנשים פנו אליו בבקשת עצה וברכה וכל זה דרש המון זמן ולפעמים הרבי נותר לקבל קהל ליחידות – מפגש אישי בחדרו כל הלילה עד שעות הבוקר המוקדמות בלי לישון ומצד שני לרבי היתה רבנית שחיכתה לו בבית. אמר הרבי לד"ר וויס: תעשה כמוני, בכל יום אני מקדיש זמן לשוחח עם רעייתי הרבנית והוסיף הרבי חידוש גדול: אני מתייחס לזמן הזה בחרדת קודש, בדיוק כמו לזמן שבו אני מתפלל, מבלי להתעסק בשום דבר אחר.

חברים יקרים שימו לב: זמן איכות עם האשה הבעל והילדים, הוא כמו זמן של תפילה. לכאורה איך אפשר להשוות ביניהם הרי תפילה היא רוחנית, בבית הכנסת עם טלית ותפילין והיא בין האדם לה' ואילו זמן איכות/שיחה עם בני המשפחה היא גשמית, בבית הפרטי.

את החידוש הזה אנו לומדים מפרשת 'אחרי-מות' בה מדובר על האדם הכי קדוש שנכנס ביום הכי קדוש אל המקום הכי קדוש, הכהן הגדול שנכנס ביום הכיפורים לקודש הקודשים. והנה מהו התנאי המאפשר לפיסגת הקדושה המשולשת הזו להתרחש? התורה חוזרת ומדגישה שוב ושוב "וכיפר בעדו ובעד ביתו", חז"ל אומרים כי 'ביתו זו אשתו' והכוונה היא שהכהן הגדול חייב להיות אדם נשוי. זאת כדי ללמדנו יסוד חשוב ביהדות, אי אפשר להיות מלאך מבלי להיות במקביל בן אדם, אי אפשר לטפס במעלות הקדושה ותוך כדי להתנתק מהעולם הגשמי לכן הכהן הגדול חייב להיות נשוי להיות מחובר היטב לקרקע להיות בן אדם כדי שיוכל להיות מלאך ולהיכנס לקודש הקודשים. מזה אנו למדים את החשיבות וההשוואה של זמן איכות עם המשפחה לתפילה או כל מצווה אחרת.

הסיבה הפנימית לכך נעוצה במשפט שכל יהודי מכיר " שמע ישראל אלוקינו ה' אחד" מוסבר בתורת החסידות כשאנו אומרים 'ה׳ אחד׳ הכוונה שכל העולם גם הגשמי וגם הרוחני הכל אחד ומאוחד עם הקב"ה, "ה' הוא האלוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד" ה'שמים ממעל' זה רמז לרוחניות ו'הארץ מתחת' זה רמז לגשמיות. ובכל זה אין עוד מציאות נפרדת מה', הכל אחד ומאוחד איתו. ומזה אנו מבינים שלהקדיש זמן איכות למשפחה ולילדים זה עבודת ה'. ועלינו לעשות כל מאמץ להיות איתם כמה שיותר כי הפרנסה והקריירה הם רק אמצעים למטרה - עבודת ה׳. את הזמן הזה אנו צריכים ליייקר ולהקדיש למשפחה מבלי לענות לטלפונים ואפילו לא להעיף מבט מי מתקשר או מה הן ההודעות האחרונות שקיבלנו כי כשעסוקים בעבודת ה' אסור ששום דבר יסיח את דעתנו.


שבת שלום

הרב שמואל רסקין

חב"ד קרן אור בודפשט

פוסט שבועי פרשת תזריע-מצורע - הרב שמואל רסקין

 היום לפני 38 שנה ירדה נשמתי לעולם הזה. לכבוד יום הולדתי אשתי היקרה נתנה לי מתנה ייחודית ורוחנית ואירגנה לנו נסיעה משותפת להאדיטש אוקראינה, שם נמצא מקום מנוחתו של מייסד חסידות חב"ד האדמו"ר הזקן בעל התניא רבי שניאור זלמן מליאדי זצ"ל כדי להשתטח, להתפלל ולבקש עליכם ועלינו ועל כל עם ישראל ביום הולדתי, זו היתה הפעם הראשונה בחיי שהתפללתי במקום הזה, בסיום התפילה שרתי מעומק הלב את הניגון ארבע בבות - ניגונו המיוחד של האדמו״ר הזקן, דמעות זלגו מעיני והרגשתי התעלות רוחנית שאני לא יכול לתאר במילים. 

פעמים רבות שאלו אותי מה באמת המשמעות הפנימית של 'יום הולדת׳ אז הנה אני משתף אתכם במשהו קצר בענין: 

יום הלידה על פי התאריך העברי נחשב כראש השנה הפרטי של האדם כי זה היום בו הוא בא לעולם ובכל שנה ביום ההולדת חוזרת ומתעוררת אותה המשכה עליונה של מזל טוב שהתחילה בשעת הלידה- "ביום ההולדת מזלו גובר ועוזר לו".

הרבי מליובאוויטש עורר את הציבור הרחב לנהוג ביום ההולדת בשורה של מנהגים חשובים על מנת לנצל כראוי יום חשוב זה ולהפוך אותו ליום מאיר עם נקודת ציון דרך משמעותית בחיינו וביקש לחגוג בכל גיל את יום הולדתנו בשמחה על ידי סעודת הודיה והתוועדות חסידית עם בני משפחה וחברים בה אנו מודים לה׳ על ניסי ביאתנו לעולם ובעיקר זהו היום בו אנו מחוייבים לחשבון נפש. כמו בעל עסק המעוניין להצליח בעסקיו, חייב הוא לעשות בסוף השנה חשבונות ובדיקות כדי לדעת מה מצב העסק ומה כדאי לשפר ולתקן, כך כל אדם צריך לעצור את קצב החיים המטורף ולעשות חשבון נפש אמיתי כנה ונוקב עם עצמו על השנה שחלפה, איפה אני ואיפה הייתי צריך להיות? בפיתוח המידות הטובות, אהבת הזולת, יהדות, ערכי משפחה וחינוך. וביום לידתו שהוא ראש השנה הפרטי שלו, יקבל על עצמו החלטות טובות בהתחזקות נוספת בשמירת התורה והמצוות - הידור מצוה או עניין חדש כלשהוא לקראת השנה החדשה.

טיפ: החלטות גרנדיוזיות בדרך-כלל לא מחזיקות מעמד, עדיף לקבל החלטות 'קטנות'  כאלו שנוכל לעמוד בהן.

לבעל שם טוב הקדוש יש מסר מיוחד ליום הולדת: כל אדם שנולד צריך לדעת כי בלעדיו העולם לא היה מושלם ולכן אלוקים ברא אותו כי יש לו שליחות עם תפקיד ייחודי לבצע בעולם הזה המיוחד רק לו ואף אחד לא יוכל לעשות במקומו. 

חברים יקרים ביום שמזלי גובר התפללתי על כולכם מכל הלב ויהי רצון שהשם ישמע את כל התפילות ותזכו אתם ובני משפחתכם לאריכות ימים ושנים טובות מתוך בריאות נכונה בגוף ובנפש, שה' ייתן לכם שפע של ברכה והצלחה בכל מעשה ידיכם בגשמיות וברוחניות, נחת יהודי מכל יוצאי חלציכם. שנעשה את שליחותנו האישית המיוחדת לכל אחד ואחת מאיתנו כאן בעולם הזה מתוך שמחה אמיתית ובטוב הנראה והנגלה ושנזכה לגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש.


שבת שלום ומבורך

הרב שמואל רסקין 

חב״ד קרן אור בודפשט

WhatsApp Image 2017-04-28 at 08.07.55.jpeg 

פוסט שבועי פרשת שמיני - הרב שמואל רסקין

 

רבי לוי יצחק מברדיטשוב ראה פעם יהודי מעשן בעיצומו של יום כיפור, שאל אותו רבי לוי יצחק ״אתה בטח יודע שהיום יום כיפור?״ ענה לו היהודי ״כן אני יודע״ המשיך הרבי לשאול ״ואתה בטח יודע שאסור לעשן ביום כיפור?״ השיב היהודי ״כן, גם את זה אני יודע״ הרים רבי לוי יצחק את ידיו לשמים ואמר: ״ריבונו של עולם, ראה כמה חביבים בניך, גם כאשר יהודי מעשן ביום כיפור הוא אומר את האמת ולא מסוגל לשקר....״

חברים יקרים בשבתות שבין פסח לחג השבועות אנו לומדים בכל שבת פרק ממסכת אבות, בפרק א׳ מלמדת אותנו המשנה ״והוי דן את כל האדם לכף זכות״. בנושא של לימוד זכות עלינו להבין שני דברים: 
1. איך אפשר ללמד זכות על אדם שחוטא? 
2. מה המטרה של לימוד זכות על אדם כזה?

האדמו״ר הזקן מסביר בספר התניא איך אפשר ללמד זכות על יהודי למרות שהוא חוטא ונמצא בדרגה רוחנית נמוכה, נקודת הענין היא שעלינו לבחון את הדברים בצורה רחבה לפי הרקע והנסיבות שהביאו את האדם לחטוא בהשוואה לרקע ולנסיבות שלנו. יתכן ואנו חיים בסביבה מוגנת מניסיונות ומלכתחילה היצר הרע שלנו חלש ואילו הוא חי בסביבה מלאה בניסיונות ופיתויים ויצר הרע שלו חזק מאוד ולכן ההתמודדות שלו הרבה יותר קשה. כאשר אנו מתחשבים בנסיבות וברקע של האיש אנו יכולים להפריד בין האדם לבין החטא. החטא נשאר דבר שלילי ואינו הופך לדבר חיובי אבל את האדם החוטא אנו כן מסוגלים לראות באופן כללי באור חיובי.

המטרה של לימוד זכות לשדר לאדם החוטא שבמהות שלו הוא טוב וזה מעורר ומדגיש את הצד הטוב שבו ונותן לו כוח להתנער ולהתרחק ממעשים רעים. אם כן כאשר אנו דנים כל אדם לכף זכות לא רק שלא מנציחים את הרע שבו, אלא אדרבה בכך מגלים את הטוב הטמון בו ונותנים לו כח להתגבר על הרע.

 
שבת שלום ומבורך
הרב שמואל רסקין
חב״ד קרן אור בודפשט
״יהדות במאור פנים עם כל הלב לכל אחד״

פוסט שבועי פרשת צו - הרב שמואל רסקין

 ביום ראשון האחרון השתתפו למעלה מ100 ילדים מהקהילה הישראלית בבודפשט יחד עם הוריהם באפיית מצות חוויתית לכבוד חג הפסח, הילדים נהנו ממופע הכנה לפסח מקצועי ומושקע של כוכב הילדים בישראל ׳שלומי וסתם׳ ולאחר מכן אפו הילדים מצות, למדו והשתתפו בכל תהליכי האפיה כי הענין המרכזי של ליל הסדר הוא ״והגדת לבנך״ ללמד את ילדינו שהם עתידנו על מה שקרה לאבותינו במצרים.

בהקשר לפעילות עם הילדים אני רוצה לשתף אתכם בסיפור המצמרר שקרה בזמן השואה בערב פסח תש"ד, האדמו"ר מבלוז'ב, רבי ישראל שפירא זצ"ל, ניגש למפקד מחנה ברגן בלזן וביקש בשם ארבעים איש לתת להם רשות לאפות מצות ולספק להם גרעיני חיטה תוך שהם מוותרים על הלחם לשמונה ימים. המפקד אמר לו כי יש לבקש רשות מברלין שכן בשלטון גרמני לכל דבר יש סדר. אחרי כשבוע למרבית הפלא הגיע האישור הנכסף והם נערכו לאפות מצות לאחר שקבלו את כמות הקמח הנדרשת.

התנור הקטן נבנה בעמל רב משאריות לבנים והציבור נרתם כולו למשימה בשארית כוחו. אחרי יום עבודה מפרך טחנו את החיטים בריחיים מאולתרות, את הקמח לשו בזריזות במים שלנו ומבעוד ליל הם הציתו את העצים והחלו באפיית המצות לפסח. לפתע תוך כדי האפייה, התפרץ המפקד לצריף הרס ושבר את התנור, דרך על המצות המוכנות וקלקל את שארית הקמח. הוא אף הכה מכות רצח את היהודים ובראותו את הרבי מבלוז'ב עזב את יתר יהודי המאפייה והחל ממקד את עיקר מכותיו הרצחניות כלפי הרבי שהיה אז בן 56 ואך בנס נשאר בחיים. התרוץ לפוגרום היה מפני שנתפס מכתב שהאסירים ניסו להבריח אל מחוץ למחנה ובו נכתב תאור תלאותיהם. "כיצד אינכם מתביישים???", רתח המפקד, "הן אני הולך לקראתכם, נתתי לכם רשות לאפות מצות ואתם ארורים, כפויי טובה, מנסים להשמיץ את שמי הטוב".

במחנה נותרו היהודים ללא מצות וללא לחם למשך שמונה ימים וכמעט ללא הרבי מבלוז'ב. נותרה להם פיסת מצה בגודל מטבע, פליטה מהחורבן. בלילה התיישבו לליל הסדר ועברה השמועה במחנה כי בצריפו של הרבי מבלוז'ב נערך סדר. הכל היה שם: הגדה – הרבי ידע אותה בעל פה, ארבע כוסות – שמרו את הנוזל האנונימי שנהגו הגרמנים לחלק כקפה, ומרור שהיה בשפע, הלילה ההוא היה כולו מרור והייתה להם גם פיסת מצה קטנה, אותה הצליח הרבי להסתיר מעייני הרוצח המתועב, עליה אמרו את ההגדה. כשהגיע זמן אכילת מצה, כולם היו בטוחים כי הרבי מבלוז'ב יאכלנה שכן הוא עורך הסדר, הוגה הרעיון ומוסר נפשו עליו. אך לפתע מפאתי הבלוק התרוממה האלמנה קאשצקי ואמרה: ״כיון שהלילה הוא הלילה שבו מעבירים את המסורת לדור הבא, אני מציעה כי בני הקט יאכל את המצה״

הרבי הנהן בראשו: ״כן, ודאי ליל שימורים זה מטרתו היא למען ידעו הדורות הבאים את לקחי יציאת מצרים״

אחרי השחרור הציעו לאלמנה קאצינסקי שידוך הגון, היא ניגשה לרבי שיעזור לה לברר האם אותו אדם ראוי לה והיא ראויה לו. הרבי ביקש לדעת את שם המשודך: ישראל שפירא שמו, ענתה לו. מכיר אני אותו היטב, אמר הרבי וראוי לך להכירו. משהגיע האלמנה קאצינסקי לפגישה ראתה את הרבי מבלוז'ב והבינה כי מעולם לא ידעה כי שמו הפרטי של הרבי הוא ישראל ואכן תוך זמן קצר הם באו בברית הנישואין. הבן שאכל את המצה היה לבנו, אותו הוא חינך והוא היה לממשיך דרכו.

כששאלו אותו איזו מעלה רוחנית מיוחדת הוא מצא באשה זו הוא ענה: בתופת של ברגן בלזן, בה האופק לא היה יותר מדקות ספורות ולעולם לא יותר מיום אחד, אשה המאמינה כי עם ישראל יחיה לנצח ויש לדאוג לדור הבא, ראויה להמשיך את השושלת.

חברים יקרים מחר יום שישי י״א ניסן הוא יום גדול ביותר ,יום הולדתו של הרבי מליובאוויטש רבי מנחם מענדל שניאורסון נשיא דורנו שבשליחותו אנו נמצאים בהונגריה ויחד איתנו עוד אלפי שלוחים בכל רחבי העולם, הרבי חינך אותו לאהוב כל יהודי ולקרב אותו במאור פנים לתורה ולמצוות, פעמים רבות דיבר הרבי שהדגש הגדול צריך להיות בקירוב ובחינוך הילדים והצעירים דוקא, כי הם העתיד של עם ישראל אז בואו ניתן מתנה לרבי לכבוד יום הולדתו ונקבל על עצמנו החלטה טובה להשקיע יותר בחינוך ובקירוב הילדים והצעירים. יהי רצון שנזכה כבר בשבת זו הנקראת שבת הגדול לגאולה האמיתית והשלימה.


שבת שלום פסח כשר ושמח

הרב שמואל רסקין

חב״ד קרן אור הונגריה

WhatsApp Image 2017-04-06 at 19.25.17.jpeg WhatsApp Image 2017-04-06 at 19.25.15.jpeg

מחפש ידיעות ישנות? עיין בארכיון בצד שמאל.