מתוך האתר ChabadHungary.com

בודפוסט

פוסט שבועי פרשת משפטים - הרב שמואל רסקין

 במשך שנים ארוכות היה הרבי מקבל חתנים וכלות לפני החתונה ליחידות פרטית, בה היה מברך אותם בחיים מאושרים ומוצלחים. מעשה בחתן וכלה שנכנסו ליחידות כעשרה ימים לפני החתונה, אך פתאום פרצה הכלה בבכי ואמרה לחתנה שהיא רוצה לדבר עם הרבי ביחידות. זה היה מאוד לא נעים, אבל הוא יצא החוצה. אחרי עשרים דקות ארוכות היא יצאה משם נסערת ולא היה שייך לנהל שיחה יעילה. אלו היו הימים האחרונים לפני החתונה והם לא הספיקו לדבר שוב, אך מיד אחרי החופה, החתן ביקש לדעת מה קרה בחדר של הרבי. "אמרתי לרבי שאני רוצה לבטל את החתונה. שכן אני טיפוס נרגז וחסר סבלנות, ולכן אני חוששת כי אפגע בך במהלך החיים". הרבי שלל את האפשרות הזאת, וביחס לבעיה שאני מצביעה עליה, הרבי אמר כך: "סבלנות היא תכונה נרכשת. עם כל ילד, מגיעה עוד סבלנות. בהתחלה צריך לטפל בילד אחד, אחר כך בשני ילדים, אחר כך בשלושה וכו', וכל הזמן רוכשים עוד סבלנות. ובינתיים, עד שיהיו ילדים, אני ממליץ לך להתנדב במוסד לילדים מיוחדים, שהטיפול בהם דורש סבלנות רבה וכך תתרגלי סבלנות...


המסר הגדול של הסיפור הוא, שלא נולדים מוצלחים, הופכים להיות כאלו מתוך בחירה ומתוך עבודה. 

 השבת אנו מברכים את חודש אדר  "משנכנס אדר מרבים בשמחה" מיום ראשון הזה אנו צריכים להרבות בשמחה. גם שמחה היא לא אופי ולא גזירת גורל, היא בחירה. בכל מקום, בכל זמן, האדם יכול לבחור להיות שמח. הוא רק צריך לעבוד על זה. 

אדם שמח הוא מרוכז, הוא יעיל, הוא מלא כוח, הוא נלהב, ומדבק אחרים בהתלהבות שלו. אדם שמח פורץ את כל החסימות והמניעות שעומדים בפניו ומדלג מעליהם בקלילות. אדם עצוב, לעומת זאת, מאבד את רוב היכולות שלו. הוא כבוי, הוא עייף, הוא לא מרוכז והוא בעיקר – חסום.

הרבי הביא פעמים רבות את דברי הזוהר, כי השמחה חשובה גם בשביל לקבל שפע מלמעלה. שכן אותם פנים שהאדם מראה למטה, אותם פנים מראים לו מלמעלה. מה הרעיון כאן? מסביר הרבי כאשר האדם פורץ את הגדרים שלו ומתנהל מתוך שמחה, הדבר פורץ גם את הגדרים למעלה ומעניק לו שפע שלא על פי חשבון וכללים. ואם כן, השמחה היא לא זכות אלא חובה והיא המנוע של כל העשייה והשפע מלמעלה של היהודי.. 

השאלה הגדולה היא כיצד נכנסים לקצב בגלל לוח השנה, איך נעשים שמחים? ומה יעשה מי שעובדות החיים לא נותנות לו לשמוח? מה בדיוק צריך לעשות כדי להיכנס למצב שמחה?
 
התשובה היא ״הבגד עושה את המצב רוח״. האדם מושפע מהבגדים שהוא לובש ונכנס למצב רוח בהתאם. אם הוא לובש בגד מכובד, הוא מביט על עצמו כמו אל אדם מוקפד וענייני, ואם הוא לובש בגד עלוב – הוא מיד יחוש עם עצמו כך ולכן מובא בהלכה שאדם צריך ללבוש בגדים נאים כשהוא מתפלל כדי שיזכור שהוא עומד לפני מלך מלכי המלכים, אדמו"ר הזקן בתניא, מרחיב את הרעיון יותר ואומר, שלמעשה, אנחנו כל הזמן "מתלבשים". באופן תמידי אנחנו לובשים שלושה לבושים רוחניים: מחשבה, דיבור, ומעשה. שלוש הלבושים הללו עוטפים את הנפש - ולמעשה קובעים איפה היא תימצא. אם אדם עושה בידיו דברים שמחים, מדבר בפיו דיבורים מלאי סיפוק והצלחה או חושב דברים כאלו – הוא נכנס מיד לאווירה כזאת ונעשה שמח.

*בלבוש המחשבה*:
מצות חודש אדר היא אפוא, למלא את הראש מחשבות טובות. כפי שכתוב בספר הזוהר כי המילה "בשמחה" היא אותיות "מחשבה"!. כיון שהכול תלוי בראש, צריך למלא את הראש במחשבות טובות, להימנע עד הקצה האחרון ממחשבה מדאיגה או מייאשת ואם מקפידים לחשוב טוב ולהתרחק ממחשבות שליליות ומדכאות - נהיה טוב.

*בלבוש הדיבור*:
כאן מדובר על אמירת מילים טובות. להתרגל להודות, לראות את הטוב בחיים ולציין אותו באופן ברור בדיבור ולהתמלא אושר ממנו. כל ענייני ברכה והודאה קשורים עם שמחה, כשיהודי קם בבוקר ואומר 'מודה אני לפניך שהחזרת בי נשמתי' וממשיך עם כל ברכות השחר, המדברות על חסדים שעשה עימו הבורא – הרי מובן ופשוט גודל השמחה בדבר.

*בלבוש המעשה*:
לחייך הרבה : ״האושר מוביל לחיוך״, אבל גם ״חיוך מוביל אל האושר״, מחקרים מראים, שאפילו חיוך מלאכותי, מכני, חמש דקות בבוקר, מעורר שמחה. כל פעם שנמרח חיוך על הפנים, המוח משחרר "סרוטונין", שהוא ההורמון של האושר והלב מתמלא על גדותיו. ואם חלילה קמנו במצב רוח לא טוב מיד נתאמץ לעשות דברים שעושים לנו טוב על הלב.

שבת שלום וחודש טוב ושמח
הרב שמואל רסקין
חב״ד קרן אור בודפשט

פוסט שבועי פרשת יתרו - הרב שמואל רסקין

 בחור צעיר שהתחיל לחזור בתשובה נכנס לרבי ואמר: "רבי, למה קשה כל כך לחזור בתשובה? למה אני נתקל כל הזמן בהפרעות, בקשיים ובהתמודדויות?"

הרבי ענה לו: "אנחנו לא מלאכים, אנחנו בני אדם. למלאכים אין ניסיונות, הם עובדים את הקדוש ברוך הוא בלי שום קושי. אבל לנו נתנו מלמעלה את הניסיונות, כדי שנשתמש בהם בתור סולמות, לטפס ולהתעלות". הבחור לא ממש הבין למה הרבי מתכוון, ובמקום להסביר הרבי שאל אותו: "מה אתה הכי אוהב? מה ה'הובי' שלך?". "אני אוהב אמנות, בעיקר ציור", הוא אמר.

"איזה צייר הכי אהוב עליך?", שאל הרבי. "פיקאסו", הוא ענה. "ואיזה ציור של פיקאסו אתה הכי אוהב?", המשיך הרבי. והבחור תיאר את הציור "השקיעה", הציור שהוא הכי אוהב בעולם. "בציור רואים חוף ים. השמש שוקעת, זוג ילדים משחקים בחול, זוג זקנים הולכים להם. השקיעה אומרת לי המון. יש לה המון משמעות. הסמליות של השמש שעכשיו שוקעת ומחר זורחת, הילדים שמשחקים ובכלל לא מתייחסים לזקנים שפוסעים לידם. דור הולך ודור בא. זה מעורר בי המון רגשות".

"וכמה שווה התמונה?", שאל הרבי. "בדיוק עכשיו מכרו את הציור במכירה פומבית ב'סותבי'ס' בשמונה מיליון דולר", ענה הבחור. שואל אותו הרבי: "ואם ליד פיקאסו, בזמן שהוא צייר את הציור, היה עומד מישהו עם מצלמה ופשוט מצלם את התמונה המרהיבה הזו, עם השקיעה, הילדים, הזקנים - מה לדעתך היה מדויק יותר? הציור של פיקאסו או התמונה הפשוטה של המצלמה?". "ברור שהתמונה", ענה הבחור.

"וכמה אתה חושב שהיא שווה?", המשיך הרבי להקשות, והבחור ענה מיד: "מוכרים גלויות כאלה בעשרים וחמישה סנט".

אמר לו הרבי: "תסביר לי, איך זה שעל הציור משלמים מיליוני דולרים, ועל התמונה בקושי עשרים וחמישה סנט?" והבחור נשאר בלי תשובה.

"אתה יודע למה?", אמר הרבי, "כי מצלמה לא יכולה לעשות שגיאות. היא מכונה, היא עובדת על אוטומט. בן אנוש יכול לעשות שגיאות וטעויות, והוא טועה. לכן יצירה שלו שווה שמונה מיליון דולר. כשצייר מצייר, הוא משקיע את כל כולו בציור. הוא נותן את הרגשות שלו, את המבט שלו. אתה יכול לראות שם את הנפש שלו, את החוויות שהוא עבר. כי הוא שם את עצמו בתוך הציור. אבל מצלמה היא בסך הכל רובוט. באותו אופן, להבדיל, לקדוש ברוך הוא יש מיליארדי מלאכים, הם אף פעם לא טועים אבל הם לא יקרים כמו יהודי. התפילות שלהם לא שוות כמו תפילה של יהודי שאומר "הודו לה' קראו בשמו". והרבי סיים: "כל הכישלונות והניסיונות שתיארת לא אמורים להפיל אותך אלא לשמח אותך עוד יותר. כי בכל פעם שאתה נכשל אתה לומד שאתה בן אדם. אם פעם אחת לא הצלחת להתפלל כמו שצריך, אז בפעם הבאה תתאמץ והתפילה תהיה מעולה. 

בפרשתנו אנו קוראים על המעמד הגדול ביותר ׳מתן תורה בהר סיני׳. התורה לא ניתנה למלאכי-השרת, שאין להם כל דאגות ושיכולים לדבוק בקב"ה ללא כל הפרעות. התורה ניתנה לנו, לבני-האדם, כדי שנקיים אותה ונעבוד באמצעותה את הקב"ה דווקא תוך כדי החיים הטבעיים של העולם הזה. השילוב בין החיים הארציים לבין האמונה ועבודת-ה' - זה מה שהתורה רוצה. זו תכלית כל הבריאה - להחדיר את אור הקדושה אל תוך החיים הגשמיים.

 

שבת שלום ומבורך

הרב שמואל רסקין

חב״ד קרן אור בודפשט

פוסט שבועי פרשת בשלח - הרב שמואל רסקין

"הייתי חיילת מצטיינת", סיפרה לי רחל, הצבא היה טוב אליי ואני אליו, אהבתי מאד את התקופה ההיא ולכן בסיום שירות החובה שלי, חתמתי קבע ושירתתי בבסיס צה"ל בערבה.

ימים בודדים לפני שהייתי אמורה להשתחרר מצה"ל פרצה מלחמת יום הכיפורים, ובעקבות כך השאירו אותנו בצבא והמשכתי את השירות בבסיס תל-השומר. מפאת המעבר אני וחברתי הטובה החלטנו לשכור דירה בעיר רמת-גן הסמוכה לבסיס. אורח החיים שלי התנהל באווירת הקיבוץ בו גדלתי, אפילו יום כיפור וחגי ישראל לא היו בסדר היום שלי.

בבניין בו גרנו, גרה לה משפחה דתיה נחמדה ובכל יום שישי היו עולים ריחות מופלאים של מאכלי השבת מכיוון הדירה הזו. באחד מימי השבוע, בעודי מטפסת במעלה המדרגות לכיוון דירתי, נתקלתי באחת מבנות אותה המשפחה, ניצלתי את ההזדמנות ואמרתי לה: "תגידי לאמא שלך, שבכל יום שישי מחדש אני מתענגת על ריחות בישולי השבת שיוצאים מדירתכם" זמן קצר לאחר מכן ביום שישי, דופקת הילדה על פתח דירתי ומביאה לי קופסאות ממגוון מאכלי השבת כשהיא מוסיפה בביישנות -"אמא שלי שלחה לך" סירבתי בתוקף לקחת, מסרתי את תודתי הכנה ושלחתי אותה בחזרה, לא עברו 2 דקות והשכנה בכבודה ובעצמה מלווה בבעלה דופקת בדלת ביתי, כשפתחתי ראיתי אותה עומדת עם כל הקופסאות בידיה, שוב סירבתי בנימוס, אך היא ובעלה הסבירו לי בנועם שזה ממש יכבד אותם אם אקח את האוכל, לאחר שידולים קלים לקחתי ומה לא היה שם, קוגל מיוחד, דגים, תבשילים ביתים, ואפילו עוגת גבינה אפויה. וככה באופן ספונטני זה נהפך ל'מנהג' ובכל יום שישי במשך שנתיים תמימות קיבלתי טעימות ממאכלי השבת עד לפתח ביתי."

לאחר שסיימה רחל את שירותה בצבא עזבה את רמת גן, ולאחר כמה שנות חיפוש היא הקשיבה לקול הפנימי שלה, והחלה לחקור אחר שורשיה, אחר האמת שלה, היא החלה ללמוד ולשאול ותוך כמה שנים נהייתה חבדנקית מן המניין. אחרי מספר שנים חזרה רחל לרמן גן, לאותה משפחה מהבנין ברמת גן הזכורה לטוב וסיפרה להם שבזכות היחס המיוחד לו זכתה מידי שישי היא עצמה החלה במסע אישי משלה.

רחל התחתנה עם רב חבדניק ויחד הם בנו משפחה לתפארת. הקימה את אחת החברות פרסום המצליחות בארץ 'בולטון פוטנציאל' בשנים האחרונות היא עומדת בראש שיטת "תעצומות", כלים לשינוי בחיים, הינה שיטה שהתפתחה מתוך כאב וקושי אישי של רחל בולטון, מייסדת השיטה. השינוי שהתחולל בחייה ובסביבתה, בעקבות פיתוחה של שיטת "תעצומות", באו מתוך האומץ לגעת באמת. הכל התחיל בזכות המעשה הקטן לכאורה של המשפחה ברמת גן, הם זרעו את הזרע, ומהפירות של המעשה הזה בדמות רחל בעלה וילדיהם, שמפיצים אור למעגלים נרחבים של אנשים בעולם, אוכלים היום מאות ואלפי אנשים.

ביום שבת הקרוב יחול ט"ו בשבט ראש השנה לאילנות, בכל פעם מחדש עולה השאלה, חג זה הוא חגם של האילנות, מה לנו בני האדם ולכל החגיגה הזו? התשובה המפורסמת מופיעה בפסוק 'כי האדם עץ השדה' – האדם דומה לעץ.

בעץ יש שלושה מרכיבים: א.שורשים. ב.העץ עצמו. ג.הפירות שיוצאים מהעץ. ללא ספק הפירות הם המטרה העיקרית של העץ, הפרי טעים ומזין ולכן אנו אוהבים אותו אבל יש עוד משהו לא פחות חשוב, בכל פרי יש 'כוח גרעיני', אלו הגרעינים. הם יכולים להיות קטנים מאוד, אבל כל גרעין אחד כזה יכול להצמיח עץ שלם ומהעץ ימשיך וייצמחו להם פרדסים ענקיים.

גם באדם יש שלושה מרכיבים:

א. שורשים שהם האמונה. ב. העץ שזה האישיות של האדם. ג. הפרי אילו המעשים הטובים שהאדם עושה. גם האמונה וגם האישיות חשובים מאד אבל המטרה העיקרית נמצאת דווקא בפירות-במעשים הטובים שאנו עושים.

                                     
בתוך כל מעשה טוב יש גרעינים בעלי פוטנציאל שדומה לפצצה גרעינית, פעם חשבו שבשביל שהפצצה תהיה הכי אפקטיבית, היא צריכה להיות גדולה יותר ועם כמות הכי גדולה של חומר נפץ אבל אז גילו את 'הכוח הגרעיני'- גילו שבכל אטום קטן יש כח גרעיני אדיר ואם משחררים אותו נכון הוא יוצר "תגובת שרשרת" שמביאה לפיצוץ גרעיני רב עוצמה, זה לא עניין של גודל וכמות אלא של איכות.

בכל אחד מאיתנו יש 'כוח גרעיני', כל מעשה טוב שאנו עושים הוא כמו פצצה גרעינית שמייצרת תגובת שרשרת ארוכה, כל מעשה בודד הוא כמו גרעין שנשתל באדמה ומצמיח עץ שלם. זה הכוח הגרעיני היהודי.


שבת שלום ומבורך

הרב שמואל רסקין 

חב״ד קרן אור בודפשט

פוסט שבועי פרשת בא - הרב שמואל רסקין

 בשבת האחרונה התארחו אצלנו בבית חב"ד קרן אור בבודפשט קבוצה גדולה של סטודנטים יהודיים מארגנטינה שיצאו למסע שורשים במזרח אירופה. זו כבר מסורת של שנים שהקבוצה בוחרת לשבות יחד עם הקהילה שלנו בבודפשט כדי להתחמם זה מאורו של זה. לקבוצה נלווה השנה אורח הכבוד, השליח הראשי של חב"ד לארגנטינה- הרב צבי גרונבלט שעושה לילות כימים למען יהודי ארגנטינה. במהלך הסעודה הוא שיתף אותנו בסיפור אמיתי שהתרחש לאחרונה עם מסר חזק : 


קיווי ברנהרד, יהודי שומר מצוות מדרום אפריקה, הוציא לאור לפני מספר שנים ספר, בו הוא מלמד כיצד ניתן ליישם תכונות מסויימות מעולם הנמרים ולתרגם אותם להצלחה בעולם העסקים הקשוח בעידן המודרני. הספר זכה להצלחה רבה והפך מהר מאוד ל"רב מכר" בקנה מידה בינלאומי, במקביל קיווי הפך מהר מאוד למרצה מבוקש בהרצאות עסקיות ברחבי העולם.

יום אחד מצלצל הטלפון במשרדו של קיווי, מעבר לקו מציג עצמו ג'ון, אחד הסמנכ"לים הבכירים של חברת מייקרוסופט, הוא מזמין את קיווי לשאת את נאום הפתיחה בכנס חשוב למנהלים של החברה מכל רחבי העולם, כולל מייסד החברה מר ביל גייטס. 
קיווי ששמח מאוד על ההזדמנות הזו, בדק מיד את התאריכים של הכנס, להפתעתו הוא גילה כי יומו הראשון של הכנס היום בו הוא אמור לשאת את נאום הפתיחה נופל לא פחות ולא יותר על שבת קודש, מיד השיב לג'ון כי הוא לא יוכל לשאת את הנאום מכיוון שהוא יהודי שומר תורה ומצוות והוא בשום אופן לא עובד בשבת.

מיד החל מסע שכנוע מצד ג'ון, נזרקו לחלל האוויר הצעות בסכומים כפולים ומשולשים מהסכום המקורי שהוצע לקיווי עבור הנאום,והוא בשלו. נסיונות השכנוע לא פסקו, הוצעו לו סכומי כסף אדירים בכל קנה מידה, אך קיווי לא מוותר, הוא לא מוכן לשמוע על עבודה בשבת, ויהי מה.  בלית ברירה הנהלה דחתה את פתיחת הכנס ליום ראשון בשבוע. כדי שקיווי יוכל להגיע ולהרצות בפניהם.

חודשים ספורים לאחר הכנס קיווי מקבל טלפון מאותו סמנכ"ל בכיר שהזמין אותו להרצאה, הוא מספר לו שלפני כמה ימים הוא נסע יחד עם ביל גייטס במטוסו הפרטו ובמהלך הטיסה הם דיברו על ההצלחה של הכנס ועל נאום הפתיחה המיוחד אותו נשא קיווי וג'ון  בשיחתו הוא מספר לבוס שלו על שקרה עם קיווי, על סכומי הכסף האדירים שהוצעו לו, ועל עקשנותו המיוחדת על שמירת השבת.

כששמע זאת מר גייטס הוא אמר, ״היום אני מבין שבכספי אני יכול לקנות כל מטוס, יאכטה או בנין שארצה, בכספי אני גם אוכל אפילו לקנות כשרונות של אנשים, אבל אני לעולם לא אוכל לקנות בכסף שבת אחת של יהודי " 

חברים יקרים, במעשה הזה הדגים קיווי מנהיגות מהי, הוא לקח אחריות על מעשיו והחליט שלא יהיו אלו החיים שינהלו אותו אלא הוא ינהל את חייו אך ורק לפי העקרונות החשובים בהם הוא בחר לדבוק. 

ביום שני חל יו״ד בשבט יום פטירתו של רבי  יוסף יצחק שניאורסון - הרבי הקודם,
כשנפטר רצו החסידים שחתנו רבי מנחם מענדל שניאורסון יקבל עליו את ההנהגה, ובתחילה הוא סירב, רק שנה לאחר מכן בדיוק  באותו תאריך קיבל עליו רבי מנחם מענדל שניאורסון להיות המנהיג של חסידות חב״ד, מאז הפך הרבי מלובביץ׳ את העולם באמצעות אלפי בתי חב״ד וכ4500 שלוחים שהגיעו במצוותו לפינות הכי נידחות בכל העולם, כדי לתת יהדות במאור פנים ולקרב ולעזור לכל יהודי בגשמיות וברוחניות.

הרבי לימד אותנו שכל אחד מאתנו הוא "מנהיג" בביתו, בעבודתו, בשכונתו ובכל מקום בו הוא נמצא כמבואר בתורת החסידות שלכל אחד ואחת מאיתנו יש ״ניצוץ מנשמתו של משה רבינו״, במילים פשוטות יש לנו כישורי הנהגה מיוחדים, קיבלנו את זה בגנים מהמנהיג הגדול מכולם ׳משה׳ עליו אנו קוראים בפרשיות השבוע בימים אלו.

מנהיג אמיתי הוא כזה שלא נסחף אחר הזרם הפופולרי של אותו זמן שהרי היום הסביבה החיצונית מחליפה "טרנדים" באופן תמידי, מנהיג אמיתי הוא אחד שבוחר לעצמו עקרונות אמת ובהם הוא דבק לעולמי עד.
יהי רצון שנזכה להיות מנהיגים אמיתיים.
ונזכה לגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש.
 

שבת שלום
הרב שמואל רסקין
חב״ד קרן אור בודפשט הונגריה
מחפש ידיעות ישנות? עיין בארכיון בצד שמאל.