מתוך האתר ChabadHungary.com

בודפוסט

פוסט שבועי פרשת כי תצא - הרב שמואל רסקין

 תושב ניו הייבן שבקוניקט הרב נח מורוף, רכש שולחן 'יד שניה' דרך רשת האינטרנט ב-150 דולרים. הרב מורוף אסף את השולחן לאחר הרכישה והניח אותו ברכבו, אולם כאשר הגיע איתו הביתה, הוא גילה להפתעתו כי השולחן גדול מעט ואינו יכול לעבור בדלת המשרד. 

כדי להצליח במשימה, הוא פירק את החלק העליון של השולחן והחל לסחוב אותו לכיוון הרצוי. מה רבה הייתה תדהמתו כאשר בנקודה נסתרת בשולחן הוא מצא שקית פלסטיק לבנה ובתוכה תיק גדוש בערמת שטרות בני 100 דולרים כל אחת. "אני ואשתי ספרנו את השטרות והתברר כי מדובר בסכום עתק של 98,000 דולר. מיד ידענו שעלינו להשיב את הכסף לבעליו, זה לא שלנו וזה שייך למוכרת", הסביר הרב מורוף לכלי התקשורת שהשתהו כשסיפר להם על המקרה המדהים.

הרב מורוף השיב את הסכום העתק למוכרת, הבעלים המקורי של השולחן, שהיתה המומה והודתה לבני הזוג. "אני לא מאמינה שיש עדיין בימינו כאלו אנשים ישרים והגונים", אמרה המוכרת ההמומה.

לדבריה, היא היתה סבורה שהכסף אותו חסכה זמן רב מונח במקום מסתור אחר בביתה ושכחה מקיומו. "אין לי מילים להודות לכם", אמרה לבני הזוג מורוף שקידשו שם שמיים וסיפורם הופיע בכל כלי התקשורת האמריקאית. המוכרת ביקשה לקזז מהסכום שהשיבו לה את מחיר רכישת השולחן אולם בני המשפחה סרבו.

בפרשתנו מופיע הציווי על "השבת אבדה" שהיא אחת מ-תרי"ג (613) המצוות שבתורה. ברמה הבסיסית ביותר, הכוונה היא שאם אנו מוצאים כסף או חפץ כלשהו, אנו מחויבים לחפש אחר הבעלים ולהשיב להם את רכושם האבוד. התורה מוסיפה ממד עמוק יותר: "לא תוכל להתעלם". הציווי הזה מוציא מכלל אפשרות את היכולת להעמיד פנים שלא ראינו את האבדה, ולהמשיך בשגרת חיינו.

עם הזמן קיבלה מצוות השבת אבדה משמעות רחבה יותר:  לדוגמא, אם אדם מסוים "איבד" את הקשר שלו עם חברו בעקבות ויכוח וסכסוך שהתעורר ביניהם, עלינו לנסות ולשקם את מערכת היחסים שביניהם, ו"להשיב" את הקשר האבוד.

במיוחד צריך להשקיע מאמץ רב לא רק בלהשיב את האבדה לזולת, אלא גם בהשבת הזולת אל עצמו, בהשבת נשמות אבודות לדרך הישר. שהרי גם האדם בעצמו יכול ללכת לאיבוד לפעמים. כאשר מחזירים אותו אל עצמו, אל זהותו ופנימיותו - זוהי ״השבת אבדה״.


שבת שלום ומבורך

הרב שמואל רסקין

בית חב״ד קרן אור בודפשט

WhatsApp Image 2017-08-31 at 09.38.06.jpeg 

פוסט שבועי פרשת שופטים - הרב שמואל רסקין

 הוא היה מרגל רוסי שחדר לצבא הצרפתי. שמו היה הרב משה מייזליש, חסיד נאמן של בעל התניא, אדם משכיל ודובר שפות רבות. בשעת מלחמת נפוליאון מול הצאר הרוסי, הצליח משה להתקבל למטה הצבא הצרפתי לעבודות תרגום מצרפתית לרוסית ולהיפך. הוא היה שומע את התוכניות, ומעביר אותם בחשאי לקצינים רוסיים.

באחת הישיבות, שם במטה, קרה דבר מזעזע. הדלת נפתחה בעוצמה, ולחדר התפרץ, לא אחר מאשר נפוליאון בכבודו ובעצמו. נפוליאון היה מאוד עצבני. מבטו התמקד על החסיד היושב בקצה השולחן.

״מי זה המרגל הרוסי שנמצא כאן״, שאג בכעס. כדי להוכיח את דבריו, ניגש נפוליאון במהירות והניח את ידו על ליבו של ר' משה. הוא רצה לבדוק האם פעימות הלב מהירות, דבר שיסגיר, כי האיש אכן מרגל, ומפחד שיגלו אותו.

מתח עצום שרר בחדר. הגנרלים עקבו בדממה ובחרדה. לר' משה לא היה סיכוי לצאת בחיים. עוד רגע נפוליאון ירגיש את ליבו פועם בחוזקה, וגוזר עליו עונש מוות ר״ל. אבל אז, קרה משהו בלתי צפוי - פעימות הלב היו סדירות, רגילות, כאילו מדובר באדם רגיל. נפוליאון השתכנע כי ר' משה אינו מרגל והניח לו.

לאחר מעשה, שאלו חסידים את ר' משה: איך עשית את זה ? איך הצלחת לשמור על קור רוח ופעימות לב סדירות ? ר' משה השיב : הלוא זהו האל"ף בי"ת של החסידות - "מוח שליט על הלב"! בעל התניא לימד אותנו, פעם אחר פעם, כי השכל שבמוח, צריך לשלוט על הרגש שבלב! זה מה שעשיתי, וכך הצלחתי להיות רגוע .

הרעיון של "מוח שליט על הלב " מופיע בפרשת השבוע . לקראת סוף הפרשה.

מדובר על הדינים השונים הקשורים ביציאה לקרב. בין היתר, התורה אומרת כי כהן מיוחד, אמור לנאום בפני החיילים לקראת היציאה לקרב. הכהן אומר להם את המילים הבאות: "אל יירך לבבכם ,אל תיראו ואל תחפזו ואל תעריצו מפניהם. כי ה' אלוקיכם ההולך עמכם להילחם לכם עם אויביכם להושיע אתכם".

בשתי מילים: אל תפחדו ! 

במבט ראשון, קשה להבין את המצוה. אפשר לדרוש מאנשים לעשות מעשים מסוימים, להימנע ולהתאפק ממעשים אחרים - אבל איך אפשר לדרוש שלא לפחד?! הרי פחד הוא אינסטקינט שקיים אצל כל אדם! ובמיוחד, כאשר הוא רואה מולו טנקים מטוסים וטילים, ומודע לסכנה שבדבר - האינסטינקט הטבעי ואולי הבריא הוא פחד! אז איך מצווה הכהן "אל יירך לבבכם" ? 

אלא, שמכאן אנו למדים, כי יכולת השליטה העצמית גדולה בהרבה ממה שהאדם חושב. הכל מתחיל במוח!!! כאשר המוח רואה את הדברים בצורה הנכונה, אזי, גם האינסטינקטים עובדים בהתאם.

לדוגמה במקרה שלנו. כאשר אדם חושב שהאויב מולו, יכול להזיק לו, הלב מייצר באופן טבעי פחד. אבל כאשר אדם יודע בוודאות מלאה, שכל מה שקורה, זה רק בידי הקב"ה, והוא בוטח בקב"ה במאה אחוז! התגובה של הלב תהיה דומה והפחד ייעלם.

עיקרון "מוח שליט על הלב", יכול לעזור גם בשליטה על פחדים, וגם בשליטה על כעסים. פעמים רבות אנו מתפרצים בכעס על מישהו, וכביכול "מאבדים שליטה עצמית". אולם אם נעצור ונחשוב לרגע, בוודאי נוכל לרסן את הכעס ולעצור את ההתפרצות. אם נחשוב באמת ובכנות עם עצמנו, נוכל אף להירגע - כי, לא הכל מגיע רק לנו.


שבת שלום ומבורך

הרב שמואל רסקין

בית חב״ד קרן אור בודפשט

פוסט שבועי פרשת ראה - הרב שמואל רסקין

 ״כבוד הרב אני לא אוהב להפקיד את הכסף שלי בבנק״ אמר מוטי לרב השכונה, האם אוכל לבקש ממך לשמור על הכסף והרכוש שלי אצלך, ובזמן שאצטרך אותו אבוא לקחת אותו ממך בחזרה? הרב החביב הסכים בשמחה. לאחר מספר שעות חזר מוטי אל ביתו של הרב, ובידו תיבה גדולה שבה מונחים כלי כסף וכלי זהב. יחד הם ספרו את הרכוש היקר וחתמו על אישור הפיקדון.

לאחר מספר ימים שוב הגיע מוטי לרב, כשבידו עוד תיבה גדולה ובה מונחים תכשיטים יקרים ונדירים, שוב הם עברו על כל הרכוש וחתמו על הפקדתו אצל הרב. עברו כמה ימים, והנה שוב מוטי מופיע עם עוד תיבה כבדה בפתח ביתו של הרב, התיבה מלאה בהרבה מאוד מטבעות של שקל אחד, ושוב כל המטבעות נספרו, ונשמרו בתיבה בצד, יחד עם שאר תיבות הפיקדון. 

כעבור זמן, במזל טוב, נקשר בנו הבכור של מוטי בקשרי השידוכין. ומועד החתונה קרב ובא. שמח וטוב לב, שם מוטי את פעמיו אל עבר ביתו של הרב, וביקש בחזרה את רכושו שהופקד שם. הוא פתח את התיבה שבה מונחים כלי הכסף והזהב, מוטי ספר את כל הכלים  וראה שהכל נשאר בשלמותו. לאחר מכן הוא פתח את התיבה עם התכשיטים היקרים וגם שם הכל נשאר בשלמותו. כשעבר מוטי לתיבה האחרונה שבה מונחות המטבעות של השקל האחד, הוא ספר את המטבעות שוב ושוב, אך הוא לא היה בטוח שהסכום שנמצא שם זה הסכום שאותו הוא השאיר לרב.
 ולכן הוא שאל את הרב, ״כבוד הרב, האם אתה בטוח שזה הסכום שהשארתי אצלך בתיבה הזאת?״ ענה לו הרב: "מוטי היקר, אני מתפלא עליך, הרי בתיבות הקודמות, שבהם היו מונחים חפצים יקרים וחשובים הרבה יותר, אתה  סמכת עלי, שלא לקחתי דבר. אם כן מן הראוי שתסמוך עלי, שלא נגעתי גם בתיבה עם הכסף הקטן".

הנמשל הוא: בנושאים הכי חשובים ומהותיים בחיינו כגון: בריאות, ילדים, משפחה, זוגיות וכו׳ אנחנו מאמינים באלוקים וסומכים עליו בשלמות. ולפעמים בנושאים שהם פחות חשובים בחיים, פתאום אנחנו שוכחים, שבעצם מי שמנהל את את כל העולם הוא הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו!!! הוא אותו אחד יחיד ומיוחד, שדואג לכל העולם כולו, גם בפרטים הגדולים, וגם בפרטים הכי קטנים. ועלינו לסמוך עליו בדיוק כמו שאנו סומכים עליו בדברים החשובים והמהותיים בחיינו

השבת היא שבת מברכים של חודש אלול, זהו חודש שכולו ימי רחמים וימי רצון. בחודש הזה אלוקים מתקרב לכל יהודי ומעניק לו כוחות מיוחדים. פרשת השבוע נפתחת בפסוק ״ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה״. המילה הראשונה היא - ״ראה״. אלוקים אומר ליהודי: עליך לראות!!! כוח הראייה בשונה מהשמיעה, ממחיש ומאמת את העובדות בצורה מוחלטת. השמיעה עשויה להותיר מקום לספקות ופקפוקים. אך כשאדם רואה במו עיניו, הוא בטוח לחלוטין במה שראה. כך אנו צריכים להאמין וללכת אחרי הקב"ה. מתוך החלטיות גמורה! ממש כאילו אנו רואים במו עינינו, את הקב"ה. להאמין בו ולסמוך עליו בכל פרט בחיים. ולכן, עלינו להשתמש בכוחות האלוקיים והמיוחדים שקיבלנו מהקבבחודש אלול, כדי שנתחזק באמונה הפנימית, ונלך אחרי הקב"ה ונקיים מצוותיו. ועל ידי נזכה כולנו, להיכתב ולהיחתם לשנה טובה ומתוקה.

שבת שלום
הרב שמואל רסקין
בית חב״ד קרן אור בודפשט

פוסט שבועי פרשת עקב - הרב שמואל רסקין

 כך מספר הזמר יהורם גאון את סיפורו האישי המרגש: זה קרה באחת משנות השמונים. כשהייתי בניו יורק לרגל הופעה. בסיום ההופעה, כשחזרתי למלון, פגשתי שני צעירים חב"דניקים. הם הציעו לי לכתוב מכתב לרבי מליובאוויטש ולבקש ברכה בעבורי ובעבור משפחתי. נעניתי בשמחה, במיוחד מכיוון שאשתי אז, אורנה, הייתה בשלב האחרון להריונה, בו במקום כתבתי בקשת ברכה לרבי ומסרתי את המכתב לידיהם. בבוקר השכם התעוררתי למשמע דפיקות בדלת חדרי. בפתח ניצבו זוג החב"דניקים ובפיהם מסר מפתיע: "מסרנו את מכתבך, והרבי הגיב מיד באמצעות מזכירו והורה שבשובך ארצה, עוד בטרם תיכנס לביתך, תחליף את מזוזת הכניסה למזוזה כשרה".

דברי הרבי טרדו את מנוחתי, הבנתי שיש דברים בגו, החלטתי ליישם את הוראתו של הרבי ככתבה וכלשונה. בבואי הביתה הנחתי את המזוודות בפתח הבית, ולתדהמתה המוחלטת של אשתי הודעתי לה שאני קופץ לרגע לקנות מזוזה חדשה לדלת הכניסה וחוזר מיד עם ההסבר המלא. כך עשיתי

למחרת נסענו יחד לירושלים, לצורך סיור של עמותת המרכז הרפואי 'הדסה', שאני חבר בה. אחד הרופאים, שעמו יש לי קשרי ידידות, איחל לנו 'מזל טוב' לרגל הריונה המתקדם של אורנה, הוא גם הציע שאם אנחנו כבר כאן, כדאי שהיא תכנס לבדיקה שגרתית, נענינו בשמחה, אורנה נכנסה לבדיקה, ואני פניתי לחדר הישיבות. באמצע הישיבה נכנס לחדר אחד הרופאים ולחש לי שאבוא איתו. בדרך יידע אותי הרופא שאשתי הוכנסה לחדר ניתוח, כי זוהתה מצוקת עובר שמחייבת התערבות מידית, הוא ביקש את חתימתי לאישור הניתוח. נלחצתי מאוד. חתמתי והמתנתי בחוץ דקות ארוכות כנצח, לצד הדאגה והרגשות הגואים עלתה במוחי אותה הוראה תמוהה של הרבי בדבר החלפת המזוזה בפתח ביתי. הייתה לי תחושה שהרבי צפה בעיני רוחו את העתיד להתרחש, ולכן ציווה עליי להחליף את המזוזה, כתוספת שמירה והגנה. שמחתי מאוד שמילאתי את הוראתו, והמחשבה הזאת נסכה בי מידה מסוימת של רגיעה.

כעבור זמן קצר יצאו הרופאים בפנים קורנות ובישרו לי על לידתו במזל טוב של בני בכורי משה, המשמש כיום מנכ"ל בכיר של חברה גדולה. זמן קצר אחר כך נכנסתי לראות את שלומה של רעייתי, היא הרגישה בטוב והייתה מאושרת שהכול עבר בשלום. הרופאים אמרו לנו שאירע לנו נס, כי אם מצוקת העובר לא הייתה מתגלית בזמן, התוצאה הייתה אחרת לגמרי. זה היה כל כך מהיר, מפתיע ולא צפוי, שנזקקתי לזמן כדי לעכל את הדברים, לא יכולתי שלא לחשוב על ברכת הרבי ועל המזוזה שהוחלפה.

"וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך" כך מצווה אותנו התורה בפרשתנו, הרבי ציין פעמים רבות את סגולת השמירה שיש למצוות מזוזה. אמנם צריך לקיים את המצווה מפני שזו מצוות הבורא, הסביר, אבל התורה עצמה מציינת שקיום מצוות מזוזה מביא את ברכת השם, " למען ירבו ימיכם וימי בניכם". השם 'ש-ד-'י', הכתוב על המזוזה, רומז אף הוא לשמירה – שומר דלתות ישראל. פעמים אין ספור הורה הרבי לפונים אליו בבקשת ברכה, שיבדקו את מזוזות בתיהם, הרבי הטמיע את ההכרה שהמזוזה מספקת שכבת הגנה בסיסית ליהודי, ולכן אם מתעוררת בעיה כלשהי, יש לבדוק קודם כול אם לא נפגמה אותה שכבת מגן, זאת נוסף על הבדיקה התקופתית של המזוזות הקבועה בהלכה. חשוב מאוד לקבוע את המזוזה מחוץ לפתח הבית דווקא, כדי להפגין את יהדותנו גם החוצה כלפי הרחוב. יהודי איננו מסתיר את יהדותו, אלא גאה בה וקובע בפתח ביתו, לעיני כל עובר ושב, את המזוזה המכריזה שזה בית שבו גרים יהודים, זו הדרך שבה יהודי חי, ובזכות נזכה לברכותיו של הבורא בכל הנחוץ לנו, - בריאות, פרנסה, נחת מהילדים, אריכות ימים ושנים טובות וגאולה שלימה תיכף ומיד ממש. לכל מי שצריך עזרה בכל מקום בעולם לבדוק את המזוזות שלו, או ברכישת מזוזות חדשות והתקנתם, אנא צרו איתי קשר ואשמח לעזור.

שבת שלום
הרב שמואל רסקין
חב"ד קרן אור בודפשט הונגריה

פוסט שבועי פרשת ואתחנן - הרב שמואל רסקין

 רופא השיניים הותיק מעולם לא נתקל בבקשה מוזרה שכזו. ״ברצוני לקנות שבע ערכות של שיניים תותבות״ אמר לו  בנחרצות היהודי עם הזקן הלבן.
שבע?! בשביל מה שבע? - שאל הרופא בתדהמה.
השיב האיש: אני מחמיר מאוד במצוות, ערכה אחת נועדה עבור אוכל חלבי, השניה לבשרי, והשלישית לפרווה
תמה עוד יותר הרופא ושאל: נו, אבל למה עוד ארבע? הסביר לו המטופל : אני מחמיר יותר ממה שאתה חושב, גם לפסח אני משתמש בשלוש ערכות נפרדות - לחלבי, בשרי ופרווה. ״הסברת למה שש, אבל למה שבע?״, הקשה הרופא.
הסתיר האיש את חיוכו ואמר: הערכה השביעית.... ובכן, הערכה השביעית היא בשביל חופשות, כאשר אני יוצא לנופש בחו״ל, אני ממש לא מקפיד על מה שאני מכניס לפה ולכן אני משתמש רק בערכה המיוחדת לכך...

חברים יקרים, פרשת השבוע מלמדת אותנו, שאין בכלל מקום לגישה כמו בבדיחה, אין דבר כזה להחמיר ביום רגיל וחלילה להקל בימים של נופש! בפרשת "ואתחנן" התורה חוזרת ומספרת על מעמד מתן תורה בהר סיני.
בשלוש המילים הראשונות בעשרת הדיברות "אנוכי ה' אלוקיך", נמצאת תמצית התורה כולה: יסוד התורה הוא החיבור בין רוחניות וגשמיות, בין שמים וארץ, בין עליונים ותחתונים, בין הקב״ה והאדם. המילים ״אנוכי ה׳״ מייצגות את אלוקים שנמצא למעלה, המילה ״אלוקיך״ מלמדת, שצריך לקחת את האלוקים שלמעלה, ולהפוך אותו לאלוקיך, לאלוקים שלך, שמנחה ומדריך אותך בכל צעד ושעל בחיים.
בעל התניא מסביר, שהיסוד כולו נמצא באות הראשונה שמלמדים יהודי - האות א׳.
האות א׳ מורכבת משלושה קוים
הקו שלמעלה זה הקב״ה,
הקו שלמטה זה היהודי, הקו (האלכסוןשמחבר אותם, זה הקו המחבר של יראת שמים. וזהו עיקר האלף בית של היהדות. שהאמונה באלוקים ויראת שמיים, קו האלכסון, מגיעה מהדרגה הכי גבוהה שאפשר למעלה, ומחלחלת מטה, גם לרבדים הכי פשוטים ונמוכים של החיים. גם בשגרה וגם בחופשה !!!

חברים יקרים בימים אלו, אנו נופשים במקומות שונים. באה האות א׳ של עשרת הדיברות, ומזכירה לנו, שיהודי אינו נמדד כשהוא בבית הכנסת ובית המדרש. אלא בעיקר כאשר הוא יוצא אל העולם הרחב. לכן כשאנו בטיול או בנופש, חשוב במיוחד להקפיד על אורח חיים על פי דרך התורה, לא פחות מימי השגרה, ואולי אף יותר.


שבת שלום ומבורך
הרב שמואל רסקין
בית חב״ד קרן אור בודפשט

מחפש ידיעות ישנות? עיין בארכיון בצד שמאל.