מתוך האתר ChabadHungary.com
 

פוסט שבועי יום כיפור - הרב שמואל רסקין

פוסט שבועי יום כיפור - הרב שמואל רסקין

יום חמישי 28 ספטמבר 2017 - 8:25

 דוא"ל

 הפעם אני משתף אתכם בפוסט מרגש מאוד שכתב אלוף משנה אשר שחר, 

שמי אשר שחר נשוי לאירית, תושבי כפר סבא בישראל, נשואים פלוס שלושה ילדים.. עמרי ענבר ולוטם. במהלך שנות חיי שירתתי בחיל הים הישראלי למעלה מ30 שנה בדרגת אלוף משנה. בחיל הים הכרתי את אשתי במהלך מלחמת לבנון הראשונה, התחתנו בשנת 1985 והבית שלנו הוא בעל ציביון מסורתי הכולל בתוכו אהבת התורה ואהבת אדם. לאורך השנים תמיד ידענו לכבד את האחר ולתרום ככול יכולתנו גם שידינו לא הייתה הכי משגת, מעולם לא התלוננו וידענו להסתפק במועט. יחד עם זאת עבדתי מאוד קשה ימים ולילות על מנת לכלכל את משפחתי.

לאחר 25 שנות שירות השתחררתי מהצבא והתחלתי לחיות חיים אזרחים. הנוכחות שלי בבית לימדה אותי מחדש להכיר את אשתי ומשפחתי. כעבור מספר חודשים הבן שלי עמרי התגייס לחיל הים לקורס היוקרתי בצה"ל, קורס חובלים שנמשך כ3 שנים. בתום הקורס הבן שלי שובץ לתפקיד קצין משמרת בספינות הטילים של חיל הים ובהמשך על תפקוד זה ועל תפקוד בשירות סרן עמרי שחר נבחר למצטיין רמטכ"ל.

בתום הפיקוד עמרי עבר לתפקיד נוסף ובתחילת שנת 2012 נבחר לתפקיד מפקד סיירת שלדגים, כלומר מפקד של 6 ספינות. במעמד ההצטיינות של הבן שלי גם אני אבא שלו נבחרתי לקצין מצטיין במלואים וכך עמדנו על אותה במה אבא ובן.

הסיפור המשפחתי מתחיל ביוני 2012, ז' בתמוז בשעת בוקר מוקדמת המשפחה עוד ישנה ואנחנו שומעים צלצול בדלת, צלצול טורדני שלא מפסיק, אשתי מעירה אותי שאבדוק מי זה בדלת. כשאני יורד לפתוח את השער השמש בשעות הבוקר מסנוורת והרגע התעוררתי בקושי מצליח לפתוח את העיניים. מולי עומדים שלושה קצינים במדי זית והם מנסים להכנס ואני שואל מה??? סא"ל עונה לי במילה אחת ״עמרי״ ומאותו הרגע אני עומד כניצב ללא תזוזה, קולי ברח ממני והם ממשיכים לדבר..ועושים דרכם לתוך ביתי ואני שומע את קולה של אשתי מרחוק אשר מי שם? אשר מי שם? ואני  לא יכול להוציא הגה וגם לא יכול לבלום את מבשרי הבשורה, נעמדתי במקום וה-10 שניות עד שאירית קיבלה את ההודעה עבורי היו נצח נצחים. ״עומרי נהרג בתאונת דרכים קטלנית בדרכו לבסיס״ ואז נשמעה צעקה מצמררת שחדרה לכל פינה לכל נים ולכל וריד בגופי מאותו הרגע הבנתי שחיי משתנים...

למעלה מחמש שנים מיום הבשורה אנחנו נודדים בחגים ונוסעים לארצות רחוקות על מנת לא לשבת בשולחן חג חסר בבית בישראל. אין לנו את העוצמה, הכוחות והיכולת להתארח אצל חברים ומשפחה. ככה חמש שנים איך שהחגים מתקרבים אנחנו נכנסים לסטרס, אשתי מתחילה לדאוג לסידורי הנסיעה ותמיד מזכירה לי "אשר, במידה ואשאר בארץ אשתגע או שאשכב במיטה עד שיעברו החגים״ ואני שלא כל כך מעוניין בבריחות הללו, אין לי את הכוחות אבל תמיד נסחב והולך אחרי אשתי. היחידה שלא מוותרת לנו זאת לוטם הקטנה שתמיד מזכירה לנו "אני רוצה ארוחת חג" וכך היה גם השנה. השנה החלטנו לעשות את ראש השנה ושבת בבודפשט ולי לא היו כוחות ונסעתי בלי רצון.

בודפשט קיבלה אותנו במזג אוויר גשום וקריר ואנחנו כיהודים טובים הזמנו ארוחת חג בבית חב"ד.

ארוחת ערב חג בבית חב"ד בבודפשט נערכה בסטנדרט גבוה מאוד באולם ישבו למעלה מ500 יהודים מכל העדות עם כיפות לראשיהם יחד עם בני משפחותיהם, ההתרגשות היתה באויר, אווירה של קדושה וחיבור לערכי היהדות. אנשי חב״ד קיבלו אותנו בסבר פנים טובות ויפות והחג והברכות בוצעו כהלכה. דבש מתוק , קידוש על היין ועל החלה.

הערב הסתיים ואנחנו חזרנו לחדר בבית המלון ובאמת שלא רצינו לצאת. היום השני של החג היה יום גשום ולא עלה בידינו לאכול או להמשיך את מצוות חג ראש השנה, האווירה הייתה עכורה ואפרורית והגשם לא פסק בעוד שהעם היהודי בבתי הכנסת ובסעודות החג. לאחר לחץ מסיבי של בני משפחתי התרצתי ויצאנו לרחובות בודפשט הגשומים, לא הייתה ברשותי מטרייה וככה צעדתי ברחוב הגשום מחפש את עצמי ושואל שאלות את ההוא למעלה. מה יש לי לחפש במקום כל כך רחוק ללא יהודים מרביתם גויים וגשם מרטיב כל חלק בגופי. אני צועד בראש ומשפחתי מאחורי, לאט לאט הערב יורד ולרגע או שדמיינתי או ששמעתי ברחובות הגשומים קול שופר, דיברתי לעצמי ואמרתי "אשר אתה הוזה! מה זה בני ברק? אתה בבודפשט!" התביישתי אפילו לשאול את אשתי אם היא שמעה. עברו כמה שניות ושוב אני שומע קול שופר, רק יהודי יכול להבדיל בין קול שופר לחצוצרה, הסתובבתי לאחור הסתכלתי על אירית ושאלתי ״שמעת?״ אמרה כן שמעתי, שאלתי אותה ״נכון שזה שופר?״ והיא ענתה לי שכן. החשתי את צעדי ברחוב הגשום וקול השופר הולך ומתגבר עד שעיניי רואות מרחוק מספר יהודים יקרים וסביבם קבוצה של אנשים. התקרבתי ומה עיניי רואות? את כבוד הרב שמואל רסקין תוקע בשופר, פניתי אליו ואמרתי שלום כבוד הרב התארחנו אצלך אתמול בסעודת חג ראש השנה, הרב זיהה את משפחתי ושאל ״האם שמעתם כבר תקיעות שופר היום?״ תשובתי הייתה שטרם שמענו ואז כבוד הרב זיכה אותנו לשמוע תקיעה של שופר בברכה.

פניתי אליו בהתרגשות ובדמעות ואמרתי ״כבוד הרב אני בן 55 ומעולם לא זיכו אותי בתקיעת שופר במיוחד עבורי..״

המשפחה התרגשה מאוד לראות אנשים יקרים עומדים בגשם ומזכים יהודים עוברים ושווים בתקיעת שופר.

לרגע הסומק חזר ללחיים, התעוררתי והפכתי משבר-כלי ליהודי גאה! סיפרנו את הסיפור המרגש לכבוד הרב וסיפרנו גם את הסיפור המשפחתי, הפכנו להיות אורחי הכבוד בבית חב״ד אצל הרב ומשפחתו המדהימה וגם הצטרפנו כאורחיו לארוחת ערב חג שני. ארוחה מושקעת משפחה מחבקת ותומכת ההתייחסות לכל אדם ואדם שהוא באופן מיוחד במינו.

תודה על מי שאתה ותודה למשפחתך ולקהילה בזכותך ובזכות הקהילה המדהימה שלך זכינו אנחנו משפחת שחר לעשות חג כהלכתו  ולהאזין לקול שופר ממקור ראשון. הרמנו את הראש בזכות חב"ד והשליחים שלה, מעולם לא דמיינתי כזאת סגירת מעגל "קם מעפרו כעוף החול " ובנימה אישית התאהבנו בך כבוד הרב שמואל.

עד כאן דבריו של אשר:

 חברים יקרים יום כיפור הוא יום מיוחד במינו, אור אלוקי מאיר מסביב ומעורר תחושה של התעוררות והתחדשות, ביום הזה היהודי האדם עומד לפני אלוקיו, מבקש מחילה על מעידותיו והאלוקים מעניק לו הזדמנות לחשב מסלול מחדש, הצום נועד לשלוף אותנו מהוויות היום-יום ולרכז את דעתנו ברובד הנעלה של החיים, הרבי מליובאוויטש אמר כמה פעמים כי שינוי גדול עושים בצעד קטן כל התעוררות גדולה, אמורה להיות מתועלת לצעד אחד קטן, שיותיר בלב רושם בעל משמעות, ״מהפכה גדולה עושים בצעד אחד״ היהדות מאמינה גדולה במושג ״קביעות״. כלומר החלטה לבצע מצווה או מעשה טוב יומי או שבועי מתוק הקפדה עליו בכל מצב, מעשה טוב קבוע מחולל פלאות ומעדן את האישיות. בואו נקבל על עצמנו להוסיף במצווה או במעשה טוב לעילוי נשמתו של עומרי שחר ז״ל, נתחיל את השנה עם תיקון שיפור ושדרוג אחד בחיינו, והאור הזה יהפוך ללהבה גדולה שתאיר את חיינו ואת העולם כולם ותיצור את הכלי לגאולה אמיתית בקרוב ממש.


גמר חתימה טובה לשנה טובה ומתוקה

הרב שמואל רסקין

חב״ד קרן אור בודפשט הונגריה

WhatsApp Image 2017-09-28 at 13.02.04.jpeg 

תגובות על: פוסט שבועי יום כיפור - הרב שמואל רסקין
אין תגובות.