מתוך האתר ChabadHungary.com
 

פוסט שבועי פרשת חיי שרה - הרב שמואל רסקין

פוסט שבועי פרשת חיי שרה - הרב שמואל רסקין

יום שני 13 נובמבר 2017 - 18:48

 דוא"ל

 זה קרה בזמן השואה הנוראית כשהמלחמה השתוללה ואישה צעירה ברוסיה בשם גברת שווי, מצאה את עצמה לבד עם שלושה בנים קטנים, בעלה ואביה נהרגו והיא לא ידעה את נפשה מרוב צער ודאגה. היא החליטה לעלות על רכבת ולהתרחק ככל האפשר מקו האש, אחרי שעות של נסיעה ברכבת, הם ירדו בכפר קטן בבוכרה.

כוחות גופניים לא היו לה, אך הדאגה לילדים דחפה אותה להמשיך בחייה, היא מצאה עבודה בבתי הכפר ופירנסה את בניה בדוחק. רק דבר אחד לא נתן לה מנוח-חינוך ילדיה. הבן הגדול היה כבר אחרי בר מצווה ולא היה מי שייתן לו חינוך יהודי וילמד איתו משנה וגמרא ואז ביום בהיר אחד, היא ראתה מחזה שלא ייאמן, מול עיניה צעד ברחוב הנידח חסיד אמיתי. היא רצה והתחננה לפניו שידאג לילד הגדול, ל"ברוך שלום" שלה והוא הבטיח לקחת אותו לישיבה המחתרתית שבעיר סמרקנד.

חלפו כמה שבועות והנה היא שוב רואה את אותו החסיד. "אני מאוד מודה על מה שעשית למעני אך אני דואגת גם על הבן השני, אייזיק, מי ידאג לו לחינוך יהודי? אנא קח גם אותו לסמרקנד". לצערה הרב סירב הפעם החסיד, הוא הסביר שאין לילד ניירות וזו סכנה עצומה עבור שניהם לעלות על הרכבת, אולם האישה המסורה לא וויתרה, היא עקבה אחרי החסיד וגילתה מתי הוא עולה על הרכבת, היא תכננה עם בנה אייזיק שברגע האחרון, ייכנס לתוך הרכבת וייצמד אל החסיד וכך היה בדיוק.

שוב חלפה תקופה ושוב נראה החסיד בעיירה. הפעם כשראה אותה החסיד מרחוק, הזהיר אותה שלא תעז לדבר איתו על הילד השלישי, "יענקל'ה". הוא היה רק ילד קטן ולא היה שייך לקחת עליו אחריות אבל היא לא וויתרה, הילד היה אמנם קטן, אבל היא לא הייתה מסוגלת לשאת את המחשבה שהוא יושב בבית בלי ללמוד.

למחרת בלילה, היא צעדה עם בנה יענקל'ה אל תחנת הרכבת ותכננה לעשות שוב את אותו התרגיל – אבל אבוי, תקלה, הילד נצמד אל אימו ולא מוכן להיפרד ממנה. הרכבת כבר שורקת, אבל הילד אינו עוזב. ברגע האחרון הבטיחה האם בדמעות כי תארגן לעצמה דרכון וכסף ותבוא אחריו לסמרקנד תוך שהיא דוחפת אותו בידיים רועדות אל פנים הרכבת.

האמא, כמובן קיימה את מה שהבטיחה ותוך כמה שבועות השיגה כסף ודרכונים ועלתה על הרכבת לסמרקנד תוך כדי שהיא נוסעת ברכבת, היא מבינה שאין לה שום תכנית, אין לה שום דרך לגלות איפה נמצאת אותה הישיבה המחתרתית בעיר הגדולה-סמרקנד.

ברגע הראשון, היא הרגישה שכוחותיה עוזבים אותה, הרכבת עצרה בתחנה המרכזית והיא הסתובבה אובדת עצות. כשלפתע נשמעה צעקה: "מאמע". היה זה יענקל'ה הקטן, "איך ידעת שאבוא", שאלה האם, בעודה משתאה? "מה זאת אומרת", השיב בתמימות, "את הבטחת שתבואי, ואמהות תמיד מקיימות את הבטחותיהן". 

שרה אימנו, היא האם היהודיה הראשונה בהיסטוריה, א יידישע מאמע האמיתית. הפרשה מספרת בתחילה על פטירתה של שרה אימנו, הפרשה, נקראת דווקא "חיי שרה",(ולא מות שרה) וזאת כיוון שבהמשך הפרשה מסופר על המורשת המפוארת והמיוחדת שהשאירה לנו שרה אמנו. שרה היא סמל של אמא יהודייה שמשקיעה ומטפחת את ילדיה אבל בעיקר היא סמל ומופת לדאגה ולחינוך הילדים. היא גידלה את בנה יצחק לא רק כאדם טוב אלא כיהודי טוב ומחונך. על כולנו ללמוד מדרכיה וממעשיה של שרה אימנו שחינוך הילדים הוא מעל הכל ולכן, אף אנו, נשתדל להשקיע את מיטב האנרגיות שלנו בחינוך יהודי אמיתי לדור ההמשך שלנו.


שבת שלום

הרב שמואל רסקין

חב״ד קרן אור הונגריה

תגובות על: פוסט שבועי פרשת חיי שרה - הרב שמואל רסקין
אין תגובות.