מתוך האתר ChabadHungary.com

פוסט שבועי פרשת בהר-בחוקותי - הרב שמואל רסקין

יום חמישי 10 מאי 2018 - 10:04

 הסוד היהודי לשמירה והצלחה


היום השלישי למלחמת יום-הכיפורים. הלל אונסדורפר וארי גסנר, חיילים חובשי כיפות בסדיר, נשלחו לעמדה הצפונית של 'מוצב המזח' הסמוך לתעלה. מהעמדה בה הוצבו, העלו זכרונות מימים שקטים, ותקווה לסיום המלחמה בקרוב. כל אותן דקות שרר שקט נדיר מסביב. על-אף השקט חשו הילל וארי כי משהו עומד להתרחש. "אולי נאמר תהילים?", הציע לפתע הלל. "תהילים? אתה יודע תהילים בעל-פה?", שאל ארי. "נוכל להתחיל בפסוקי דזמרה, אותם אנו אומרים בתפילת שחרית כל בוקר", השיב הלל. ארי חייך.

"יש לך משהו טוב מזה לעשות?", הקשה הלל. ארי חכך בראשו: "האמת? לא". השניים החלו באמירת המזמורים. כל אחד קרא פרק בקול רם, בעוד חברו אומר עמו בלחש, אך עיניו מרוכזות בנעשה סביב. כך לסירוגין, פעם הלל אומר בקול וארי משגיח על הנעשה, ופעם להפך. בתוך כך, החלו המצרים לחדש את התקפותיהם.

בשלב מסויים, כשהגיע תורו של הילל לומר פרק בתהילים, שמע לפתע את ארי זועק מעברה השני של העמדה. "הלל, בוא הנה מהר! תראה מה קורה שם!". הלל רץ אליו ושערותיו סמרו. שיירת טנקים ומשאיות נעה בכביש המוליך אל המוצב. בינה לבין המוצב לא היה דבר שיכול היה לחסום את דרכה. מרחק הנסיעה היה של דקות אחדות.

הלל וארי חשו בבירור, אפילו במעין השלמה, כי אלה רגעי חייהם האחרונים. ארי פרץ בבכי מר וגם עיניו של הלל מלאו דמעות, גרונו נשנק ובקושי יכול היה להוציא מילה מפיו. ואז, החליט לומר פרק תהילים נוסף, אולי האחרון בחייו.

הוא הביט קדימה, אמד את הזמן שיידרש לשיירה להגיע אליהם, ואמר את הפרק לאט-לאט, מילה במילה. בפעם הראשונה בחייו חש מהי תפילה, שהלב מנסה להבין כל מילה היוצאת מן הפה. "למנצח מזמור לדוד. יענך ה' ביום צרה, ישגבך שם א-לוקי יעקב. ישלח עזרך מקודש ומציון יסעדך...".

כשהגיע לקראת סוף הפרק, עצר לשנייה, ואחר-כך, בהתעוררות עצומה, זעק ממעמקי נשמתו: "אלה ברכב ואלה בסוסים, ואנחנו בשם ה' א-לוקינו נזכיר. המה כרעו ונפלו, ואנחנו קמנו ונתעודד. ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו".

ואז, בדיוק כשיצאו מילים אלו מפיו, נשמע לפתע רעם אדיר. מול עיניהם התעופפו באוויר הטנק המוביל בשיירה והמשאית שאחריו ועלו בלהבות. כאשר ענן האבק שקע, הלל וארי לא האמינו למראה עיניהם: כל השיירה סבה על עקבותיה וניסתה להימלט מהמקום. אבל באותן שניות נפתחה אש כבדה מהצד המצרי שמעבר לתעלה. אש זו הדליקה משאית אחר משאית, טנק אחר טנק. השיירה המותקפת השיבה אש לצד המצרי וגרמה אבידות כבדות ליורים. כעת היו הלל וארי מבולבלים לגמרי - השיירה הייתה מצרית, והאש שנורתה לעברה הייתה גם היא מצרית! 

כעבור זמן קצר נפתרה התעלומה: התברר, כי לאחר שהמצרים חצו את התעלה, הם פיזרו מוקשים לאורך הכביש המוביל למוצב, בכדי שכוחות שריון של צה"ל לא יוכלו לחבור אל המוצב. נראה כי פעולה זו נשכחה מהם, או שהיה ליקוי בתקשורת בין היחידות, ושיירת המצרים עלתה בטעות על המוקשים שהניחו אחיהם. אז, עמיתיהם שמעבר לתעלה סברו כי הדי ההתפוצצויות הם קולות ירי של שיירה ישראלית הפותחת עליהם באש. לפיכך ירו עליה, וזו השיבה לעברם אש.

"המה כרעו ונפלו ואנחנו קמנו ונתעודד!", שב וקרא הלל בקול גדול. שטופי דמעות, נפלו ארי והלל זה על צווארו של זה ופרצו בבכי תמרורים, הפעם בכי של פורקן. כשהתעשתו, אמר הילל לארי: "עכשיו אני מבין את הפסוק 'ה' יילחם לכם - ואתם תחרישון'.

השבת נציין את "שבת מברכים" של חודש סיון. כל שבת שלפני ראש חודש נקראת "שבת מברכים", משום שקודם תפילת מוסף של שבת זו, אנו מברכים את החודש הבא עלינו לטובה בברכה מיוחדת.

בשבת מברכים נוהגים לומר את כל ספר התהילים, וזה הכלי המכין ונותן כוח לברכה שתפעל ותשפיע להצלחת כל ימי החודש. מעלת אמירת התהילים בשבת מברכים כה גדולה, עד שכותב הרבי: "נוגעת לו, לבניו ולבני בניו". 

ואם משהו קטן בנו אומר: אני כבר משתדל ועושה ככל יכולתי עבור הצלחתי והצלחת משפחתי, מה עכשיו להוסיף תהילים? אומרת לנו התורה בפרשתנו: "בחוקותי תלכו" - עבודת היהודי צריכה להיות בדרך של הליכה, "ילכו מחיל אל חיל", לא להסתפק במצב הקיים אלא תמיד לשאוף להתעלות לדרגה נעלית יותר.

אומר אדמו"ר ה"צמח צדק": "אילו ידעתם כוחם של פסוקי תהילים ופעולתם בשמי רום, הייתם אומרים אותם בכל עת. תדעו שמזמורי תהילים שוברים כל המחיצות, ועולים בעילוי אחר עילוי בלי שום הפרעה, ומשתטחים לפני אדון העולמים, ופועלים פעולתם בחסד וברחמים".

חזק חזק ונתחזק!


שבת שלום וחודש טוב ומבורך,

הרב שמואל רסקין

בית חב"ד קרן אור בודפשט

תגובות על: פוסט שבועי פרשת בהר-בחוקותי - הרב שמואל רסקין
אין תגובות.