מתוך האתר ChabadHungary.com

בודפוסט

פוסט שבועי פרשת ויצא - הרב שמואל רסקין

 סול ורדיגר הוא המנכ"ל האגדי של OuterStuff - ענקית בגדי ספורט מצליחה מארצות הברית. ביום בהיר אחד קיבל שיחה למשרדו, על הקו היה שגריר דרום קוריאה באו"ם מר או ג'ון: "אני מבקש בכל לשון של בקשה להיפגש איתך עוד השבוע, את הנושא תשמע כשניפגש".

סול לא הצליח לנחש את מהות הפגישה, הוא בקושי שמע בעבר את שמו של השגריר. אינספור נושאים אפשריים לשיחה עלו במוחו, אך שום ניחוש לא הניח את דעתו. למרות התעלומה, נענה סול לבקשה וקבע פגישה ליומיים לאחר מכן, במסעדה כשרה הסמוכה לבניין המשרדים שלו במנהטן. לאחר פתיחה נעימה ודרישת שלום, פתח בהתלהבות השגריר ג'ון את המונולוג המפתיע: "מאז ומתמיד אני מכיר את הסטריאוטיפים השליליים על היהודים ועל ארץ ישראל, וגם אני התייחסתי אליהם כפי שמקובל, כמו כולם".

השגריר המשיך עם ניצוץ חם בעיניים, כשהוא מדליק את סול המופתע: "כל זה נגמר באותו היום שהבת שלי התקבלה לעבוד בחברה שלך. עוד באותו היום קיבלה התדמית שלכם בעיניי תפנית חדה, ובכל פעם מחדש זה הולך ומפתיע יותר. אותי, את משפחתי, ואת כל הסביבה שלי".

לאחר ההקדמה הבומבסטית, ניגש השגריר לפרט על כמה מהנקודות ששמע מבתו על אודות מקום עבודתה, שהלהיבו אותו במיוחד:

1. מדי יום ביומו בשעה 13:30, בכל מצב בו נתון המשרד, גם בזמני הלחץ הסוערים במיוחד, ברגעים שנדמה שזהו 'הרגע הדרמטי והקובע', כל הגברים במשרד, כולם כולל כולם, עד לדרגים הגבוהים ביותר, פורשים לאחד החדרים הצדדיים במשרד ומקיימים שם תפילה מתוך רצינות, בשקט וברוגע, כאשר ניכר כי הם מרוכזים בתפילה מתוך אמונה מלאה כי זהו המקור האמיתי להצלחה שלהם.

2. מדי יום שישי, למרות הרווח העצום שמניבה החברה בכל יום עסקים, נסגר המשרד לגמרי בשעות הצהריים, שעות ארוכות טרם כניסת השבת, הכל כדי לאפשר הכנות לשבת שלכם. וכמובן שביום שבת המשרד סגור. זה כולל את כל העובדים, ללא הבדלי דת גזע ומין.

3. הבת - שכיהנה כמעצבת החברה, הבחינה לא פעם כי כל מי שהגיע למקום לצורך בקשת צדקה, התקבל במאור פנים וביחס חם ולבבי, ותמיד היה יוצא עם צ'ק נכבד מאוד. למרות שהדבר הביא למקום המוני מגייסי משאבים, מעולם לא נמנעו מכך.

4. ובעיקר - היחס המכבד והאישי שקיבלה בתי לכל אורך זמן עבודתה, אף מצד הבכירים ביותר, ממש באופן מעורר השתאות.

כאן, הוציא השגריר את פנקס הצ'קים מכיסו וביקש לכתוב צ'ק על שמו של סול ורדיגר ולהחזיר לו את כל עלות שכרה ורווחיה של בתו במשך שנת עבודתה במשרדו. סול התנגד לכך בכל תוקף: "בתך עשתה עבודה מצוינת. פעלה ביושרה ובהגינות. הרווחים הם שלה".

בשלב זה השיחה עלתה בדרגה והשגריר הסעיר את איש שיחו בתגלית מרעישה: "מאז שהכרתי באמצעות בתי את העם היהודי, כבר כמה פעמים התנגדתי להחלטות אנטי ישראליות באו"ם. כמי שמחזיק בזכות הצבעה, באחת מההחלטות הצלחתי למנוע את ההחלטה על חודו של קול. בהיותי מצביע תשיעי, הפלסטיניים סמכו עלי, ובסוף נמנעתי מלהצביע ומנעתי החלטה, בזכותכם!".

"אף אחד מעובדי המשרד לא הכיר את המעצבת המשובחת כבתו של השגריר הדרום קוריאני", שח מר סול לדיפלומט הנלהב, "ההתנהגות שלנו היא התנהגות יהודית טבעית בהתאם לחוקי תורתנו הקדושה ולאורה נמשיך לצעוד בגאווה".

פרשתנו מספרת על בחיר האבות יעקב אבינו שהשקיע שנים רבות בלימוד התורה, אך אז הגיע הזמן לצאת לחרן ולהתחיל לעבוד קשה לפרנסתו. בדרך הוא עצר בבית א-ל, שם חלם את החלום המפורסם. בטרם פנה לישון הוא הקיף את ראשו באבנים וביקש לשלוח בכך מסר ברור: גם בעבודה הקשה המצפה לו, הוא הולך להעסיק רק את הידיים. הראש יישאר מוגן ובמקום הנכון – מחובר לבורא העולם ולערכים הקדושים לאורם גדל.

העבודה היא דבר חשוב. כל עוד ואנו חיים בעולם חומרי וזקוקים למוצרים פיזיים (אוכל, ביגוד, מקום מגורים) בכדי להתקיים, ואנו זקוקים לכסף בכדי לרכוש אותם. אך אל נא נאבד את הראש.

עבור כל אחד מאיתנו, מהווה סיפור זה דוגמה חיה עד כמה כל התנהגות שלנו משפיעה עד אינסוף, ועובדת היותנו יהודים אף מגדילה את האחריות שלנו.


שבת שלום ומבורך

הרב שמואל רסקין

חב״ד קרן אור בודפשט

תודה לשאול שיף על הסיפור היפה!

פוסט שבועי פרשת תולדות - הרב שמואל רסקין

 מבצע אנטבה 2017

״למי יש מתכון לקרקר ביתי?״ נזרקה השאלה בוואטסאפ המשפחתי... כן, אפילו קרקרים הם צריכים לייצר לבד! 

לפני קצת יותר מחודשיים יצאו אחי הצעיר מוישי, אשתו יוכבד ובנם הקטן מנדי בן השנתיים, הם עזבו את ביתם בשכונת רמת שלמה בירושלים, נפרדו לשלום מהמשפחה ומהחברים ונסעו לשליחות. המטרה- פתיחת בית חב״ד בקמפלה, אוגנדה. הם הגיעו לשם בבקשתו של השליח הראשי לאפריקה הרב שלמה בן טולילא, שראה את הצורך להקים מרכז יהודי בעיר קמפלה, כיוון שבעיר גרים כמה עשרות משפחות יהודיות לצורכי עסקים ועוד אלפי מטיילים יהודים המגיעים לשם. 

עיצמו רגע את העיניים ותארו לעצמכם זוג צעיר, עם פעוט בן שנתיים עוזבים את החממה המשפחתית והקהילתית הנוחה, ממריאים לאוגנדה הרחוקה ומקימים בעשר אצבעות בית חב״ד במקום שעד לזמן הגעתם היה מדבר ושממה רוחנית. 

המבצע החל כמה שבועות לפני נסיעתם, גיוס משאבים קניית מוצרים כשרים ניירת וחיסונים ועוד, היו צריכים להביא איתם מהארץ את כל הנצרך לצורך המשימה המורכבת הזאת, והנה הגיע היום הגדול בו הם עולים על המטוס עם עשרות מזוודות המכילים שפע של מוצרי מזון כשרים, סידורים, טליתות ספר תורה ותפילה גדולה בלב. 

הם נחתו באנטבה בירת אוגנדה עם נחישות ואמונה רבה.  ברוך ה׳ כמה ימים לאחר הגעתם לאוגנדה הם מצאו בית גדול ומרווח שיוכל לשמש כמרכז ליהודי האזור. מהר מאוד הם עמלו וסידרו מקום לאולם בית כנסת, חדר אוכל וכו' ומיד החלו להזמין את היהודים במקום לבקר בבית חב"ד החדש ולראשונה בהיסטוריה עשרות יהודים המתגוררים בקמפלה זכו לחגוג את חגי תשרי כמו שצריך, הם שמעו תקיעת שופר, בירכו על הלולב ורקדו עם התורה.

היום בעז״ה אפגוש את אחי הצעיר מוישי בניו יורק, הוא מגיע בפעם הראשונה בחייו לכינוס השלוחים העולמי המתקיים מדי שנה מזה עשרות שנים ביוזמתו וברכתו של הרבי, ובו משתתפים כ-5000 שלוחים הפזורים בכל רחבי הגלובוס. אנשים שעזבו בציווי הרבי את ביתם ונסעו יחד עם בני משפחותיהם לארץ לא זרועה, הרחק הרחק מכל החברים והמשפחה הקרובה והם מקריבים את כל חייהם כדי להפיץ תורה ולקרב יהודים לאביהם שבשמים במאור פנים.

חברים יקרים! הרבי מליובאוויטש אומר שכל יהודי הוא ׳שליח׳ של הקדוש ברוך הוא כאן בעולם הזה, השליחות של האדם בעולם - "אני נבראתי לשמש את קוני" כלומר, כל אחד ואחת עם תכונות הנפש המיוחדות שלו נשלח להאיר את העולם באור תורה ומצוות ולעשות את רצון הבורא. 

"נשמתו של כל אחד ואחד מישראל היא חלק מהבורא, ומקושרת אליו ועל ידי זה יש בו כוחות רוחניים נעלים ביותר. אך כדי שכוחות אלו יבואו לידי ביטוי וימלאו את תפקידם, כך שיוכל להשתמש בתועלת הרבה שבהם - עליו למצוא את ה'מתג' המתאים או את ה'כפתור' המתאים". ממשיך הרבי ואומר, שזוהי העבודה המוטלת על כל אחד ואחד, בקשר לעצמו, לילדיו ולכל הסביבה. להכריז, שכל אחד מחובר ל'תחנת כח', ויש בו את ה'מתג' הנכון להפעיל כוח זה, וזאת לא על ידי הסתמכות על כוחות אישיים אלא דווקא על ידי שמעוררים את הכוחות הנעלמים שישנם בפנימיותו של כל אחד מישראל. על האדם לחפש בעצמו וכן לנסות לסייע לזולת למצוא ולגלות את ה'מתג' שבו, וכאשר מגלים את כוחות ה'מתג' שבו, מיד נפתח הבאר או המעיין הפנימי שבנשמתו, וכל שאר העניינים נעשים מאליהם. הצטרפו לאיחולי להצלחת אחי וגיסתי היקרים להמשך שליחותם!

חברים יקרים אנא כתבו את שמותיכם בלינק הנ״ל ואתפלל עליכם בציון הקדוש מקום מנוחתו של הרבי מליובאוויטש.

https://goo.gl/forms/sEqkMKypyu2HOOcR2

 

שבת שלום מניו יורק

הרב שמואל רסקין

חב״ד קרן אור בודפשט

WhatsApp Image 2017-11-16 at 13.02.14.jpeg 

 WhatsApp Image 2017-11-16 at 13.02.16.jpeg

פוסט שבועי פרשת חיי שרה - הרב שמואל רסקין

 זה קרה בזמן השואה הנוראית כשהמלחמה השתוללה ואישה צעירה ברוסיה בשם גברת שווי, מצאה את עצמה לבד עם שלושה בנים קטנים, בעלה ואביה נהרגו והיא לא ידעה את נפשה מרוב צער ודאגה. היא החליטה לעלות על רכבת ולהתרחק ככל האפשר מקו האש, אחרי שעות של נסיעה ברכבת, הם ירדו בכפר קטן בבוכרה.

כוחות גופניים לא היו לה, אך הדאגה לילדים דחפה אותה להמשיך בחייה, היא מצאה עבודה בבתי הכפר ופירנסה את בניה בדוחק. רק דבר אחד לא נתן לה מנוח-חינוך ילדיה. הבן הגדול היה כבר אחרי בר מצווה ולא היה מי שייתן לו חינוך יהודי וילמד איתו משנה וגמרא ואז ביום בהיר אחד, היא ראתה מחזה שלא ייאמן, מול עיניה צעד ברחוב הנידח חסיד אמיתי. היא רצה והתחננה לפניו שידאג לילד הגדול, ל"ברוך שלום" שלה והוא הבטיח לקחת אותו לישיבה המחתרתית שבעיר סמרקנד.

חלפו כמה שבועות והנה היא שוב רואה את אותו החסיד. "אני מאוד מודה על מה שעשית למעני אך אני דואגת גם על הבן השני, אייזיק, מי ידאג לו לחינוך יהודי? אנא קח גם אותו לסמרקנד". לצערה הרב סירב הפעם החסיד, הוא הסביר שאין לילד ניירות וזו סכנה עצומה עבור שניהם לעלות על הרכבת, אולם האישה המסורה לא וויתרה, היא עקבה אחרי החסיד וגילתה מתי הוא עולה על הרכבת, היא תכננה עם בנה אייזיק שברגע האחרון, ייכנס לתוך הרכבת וייצמד אל החסיד וכך היה בדיוק.

שוב חלפה תקופה ושוב נראה החסיד בעיירה. הפעם כשראה אותה החסיד מרחוק, הזהיר אותה שלא תעז לדבר איתו על הילד השלישי, "יענקל'ה". הוא היה רק ילד קטן ולא היה שייך לקחת עליו אחריות אבל היא לא וויתרה, הילד היה אמנם קטן, אבל היא לא הייתה מסוגלת לשאת את המחשבה שהוא יושב בבית בלי ללמוד.

למחרת בלילה, היא צעדה עם בנה יענקל'ה אל תחנת הרכבת ותכננה לעשות שוב את אותו התרגיל – אבל אבוי, תקלה, הילד נצמד אל אימו ולא מוכן להיפרד ממנה. הרכבת כבר שורקת, אבל הילד אינו עוזב. ברגע האחרון הבטיחה האם בדמעות כי תארגן לעצמה דרכון וכסף ותבוא אחריו לסמרקנד תוך שהיא דוחפת אותו בידיים רועדות אל פנים הרכבת.

האמא, כמובן קיימה את מה שהבטיחה ותוך כמה שבועות השיגה כסף ודרכונים ועלתה על הרכבת לסמרקנד תוך כדי שהיא נוסעת ברכבת, היא מבינה שאין לה שום תכנית, אין לה שום דרך לגלות איפה נמצאת אותה הישיבה המחתרתית בעיר הגדולה-סמרקנד.

ברגע הראשון, היא הרגישה שכוחותיה עוזבים אותה, הרכבת עצרה בתחנה המרכזית והיא הסתובבה אובדת עצות. כשלפתע נשמעה צעקה: "מאמע". היה זה יענקל'ה הקטן, "איך ידעת שאבוא", שאלה האם, בעודה משתאה? "מה זאת אומרת", השיב בתמימות, "את הבטחת שתבואי, ואמהות תמיד מקיימות את הבטחותיהן". 

שרה אימנו, היא האם היהודיה הראשונה בהיסטוריה, א יידישע מאמע האמיתית. הפרשה מספרת בתחילה על פטירתה של שרה אימנו, הפרשה, נקראת דווקא "חיי שרה",(ולא מות שרה) וזאת כיוון שבהמשך הפרשה מסופר על המורשת המפוארת והמיוחדת שהשאירה לנו שרה אמנו. שרה היא סמל של אמא יהודייה שמשקיעה ומטפחת את ילדיה אבל בעיקר היא סמל ומופת לדאגה ולחינוך הילדים. היא גידלה את בנה יצחק לא רק כאדם טוב אלא כיהודי טוב ומחונך. על כולנו ללמוד מדרכיה וממעשיה של שרה אימנו שחינוך הילדים הוא מעל הכל ולכן, אף אנו, נשתדל להשקיע את מיטב האנרגיות שלנו בחינוך יהודי אמיתי לדור ההמשך שלנו.


שבת שלום

הרב שמואל רסקין

חב״ד קרן אור הונגריה

פוסט שבועי פרשת וירא - הרב שמואל רסקין

 פוסט ניסיון

כל העיר הכירה את אמיר, אי אפשר היה לפספס את האדם שהביא כבוד לעיר לפני 10 שנים כשהצליח למכור את חברת הטכנולוגיה שלו במאות מיליוני דולרים לאחת מענקיות התוכנה בעולם. אמיר היה תורם הרבה כסף לקהילה ולבית הכנסת בו התפלל, הוא היה  טיפוס כוחני כעסן ותקיף ובכל פעם כשהרגיש שלא כיבדו אותו כראוי הוא היה פורץ בצעקות ומשתולל מזעם. באופן קבוע בכל שבת כשהגיע להתפלל בבית הכנסת, דרש אמיר מהגבאי שייתן לו את ה'עלייה' לתורה הכי מכובדת שיש, ולא קרה שהגבאי סרב לבקשתו. יום אחד הגיע אמיר לביתו של רב הקהילה ואמר לו: ״רבי תעזור לי תן לי עצה איך אוכל לשלוט בכעסים שלי?״ הרב פתח ספרים רבים עיין בהם ולאחר זמן ממושך אמר לאמיר: "מצטער, אין בידי לעזור לך". 

מיד כשיצא אמיר מבית הרב, התקשר הרב לגבאי בית הכנסת ואמר לו: "השבת אני מבקש ממך שבשום פנים ואופן לא תיתן לאמיר עליה לתורה ויותר מזה אני מבקש ממך שתזמין את הגביר לגלול את ספר התורה״ (כיבוד שבדרך כלל נותנים לילדים) הגבאי נכנס ללחץ ואמר לרב: "אני ממש מפחד, אם לא אתן לאמיר עליה מכובדת הוא יצרח עלי ויעשה לי בושות מול כולם״, הרב ענה לו "אתה חייב לעשות מה שאני מצווה עליך." הגבאי סיים את השיחה וסיפר לאשתו הנבונה מה ביקש הרב ושטח בפניה את חששותיו, "שמע עצה טובה אמרה לו אשתו, תתקשר עכשיו לאמיר תודיע לו שקיבלת הוראה מגבוה לא לתת לו עליה לתורה בשבת הקרובה ולכבד אותו בגלילה." ואכן, כך עשה הגבאי. שבת הגיעה, זמן קריאת התורה, והקהל כולו היה מופתע לראות שהגביר לא קיבל עליה ובעיקר מהכיבוד שנתנו לו, לגלול את ספר התורה. לתדהמת כולם אמיר היה רגוע חייך והודה לכולם על הכיבוד. כמה ימים לאחר מכן פגש הרב את אמיר ושאל אותו: "תגיד איך זה שהיית כל כך רגוע בשבת ולא התפרצת כשלא כיבדו אותך כמו שאתה רגיל?" ענה לו הגביר בחיוך: "כבוד הרב, ידעתי מראש שאני במבחן ומנסים אותי ולכן הניסיון הזה לא היה לי קשה בכלל״ השיב לו הרב: "שתדע לך שכל החיים הם מבחן אחד גדול ואם כל פעם שתתעצבן תזכור שזהו רק ניסיון מאת ה', יהיה לך יותר קל לעמוד בניסיון ולא להיכשל חלילה.״

בפרשתנו אנו קוראים על הניסיון העשירי והקשה ביותר שניסה אלוקים את אברהם "עקידת יצחק" ועל כך אומרת המשנה "עשרה ניסיונות נתנסה אברהם אבינו ועמד בכולם, להודיע כמה חיבתו של אברהם אבינו״. השאלה הגדולה היא: מהי המעלה המיוחדת שיש לניסיון? הניסיון מאפשר לאדם לבחון מה האמת שלו. אדם נולד עם 'ארגז כלים' מסוים – כישרונות, תכונות, נטיות, מידות וכדומה וכמו כן הוא נולד עם סביבה מסוימת - הורים, משפחה, חברים, קהילה ועוד. חלק מרכזי מהמעשים שלו מושפעים מהתנאים שאליהם נולד, עם תנאים חיצוניים כמו בושה ורצון להתקבל בחברה ועם תנאים פנימיים כמו סיפוק אישי בקיום מצוות וכדומה. כאשר הכול זורם על מי מנוחות, אי אפשר לדעת מה האדם רוצה באמת, יתכן שכל מה שהוא עושה זה רק מחמת התנאים הסביבתיים ולא החלטה עצמית ופנימית. 

ניסיון פירושו ששמים אותך במצב שהחינוך וההרגלים לא מספיקים ולא פועלים ועכשיו אתה עומד מול עצמך. הניסיון שם אותך בפני מראה, שם תוכל  לראות מי אתה באמת, אם האדם יתגבר על יצרו – זו הפעם הראשונה שעבד את ה' באמת, בכוחות עצמו.

אם לא יתגבר על יצרו – זה מטיל ספק בכל עבודת ה' שלו עד עכשיו. יתכן מאוד שמה שעשה עד עכשיו היה רק בגלל סביבתו החיצונית, אך לא בבחירה חופשית אמיתית. אם כן הניסיון מהווה מבחן על האמת הפנימית של האדם.

לאמיתו של דבר, הניסיון אינו רק מבחן לאדם, אלא גם מגלה את הכוחות הפנימיים שלו. לכל אדם יש כוחות נפש פנימיים גדולים הרבה יותר ממה שנראה. אפשר לראות לעיתים במצבי חירום שאנשים עושים דברים שלעולם לא היו מאמינים שהם מסוגלים להם.


שבת שלום

הרב שמואל רסקין

חב״ד קרן אור בודפשט

מחפש ידיעות ישנות? עיין בארכיון בצד שמאל.