מתוך האתר ChabadHungary.com

בודפוסט

פוסט שבועי פרשת ויקרא - הרב שמואל רסקין

 ערב פסח הוא זמן עמוס מאד לעם ישראל. ניקיונות, קניות, בישולים ועוד, אצל רבני הקהילות זהו זמן עמוס במיוחד, הם מוצפים בשאלות שונות ומגוונות ונדרש ידע רחב ויצירתיות מיוחדת כדי לענות על כל השאלות.

מסופר על יהודי שהגיע אל הגאון רבי חיים מבריסק בערב פסח ושאל: ״האם אני יכול לקיים את חובת ארבע כוסות של ליל הסדר בשתיית כוסות חלב במקום יין?״ השיב הרב לאיש כי מדובר בשאלה מסובכת וביקש ממנו לבא בעוד כמה שעות לקבל תשובה, הרב חיים שהיה גם חכם וגם רגיש הבין מהשאלה שלא רק יין אין לשואל אלא גם בשר אין לו לליל הסדר כי איך אפשר לשתות חלב בסעודה בשרית?

מיד החל ר' חיים באותן שעות בארגון המצרכים הנדרשים לאותו יהודי ומשפחתו לחג הפסח, ודאג שישלחו לביתו מהמוצרים האיכותיים והטובים ביותר כי לכל יהודי מגיע לא פחות מהטוב ביותר לשמחת החג. לאחר מספר שעות חזר היהודי לביתו של ר' חיים כדי לקבל תשובה לשאלתו, הרב ענה לו שאי אפשר לקיים את מצוות 4 כוסות עם חלב והתשובה האמיתית לשאלתו מחכה לו בבית...

השבת אנו מתחילים את ספר "ויקרא", הפרשה מדברת על דיני הקרבת קרבנות ואומרת את המשפט הבא "כל חלב לה'". ה"חלב" הוא החלק המובחר ביותר בבהמה ומהווה ביטוי לדבר המובחר ביותר בכל תחום ובעצם התורה נותנת לנו הוראה שאדם צריך לתת את המובחר ביותר לה'. לומד מכך הרמב"ם דבר נפלא כאשר אדם בונה או משפץ בית כנסת צריך הוא להשקיע את כספו ומרצו יותר מאשר היה משקיע בביתו הפרטי, אותו דבר כשאנו עוזרים לנזקקים אומר הרמב״ם, "האכיל רעב - יאכיל מן הטוב והמתוק שבשולחנו, כיסה ערום - יכסה מן היפה שבכסותו" כלומר לתת את הטוב ביותר מהאוכל והבגדים שלך.

חברים יקרים, יש כאן לימוד חשוב עבורנו במיוחד בתקופה הזו. לפני חג הפסח מוטל על הציבור לדאוג ל"קמחא דפיסחא", לתת אוכל ושמחת חג למי שאין ידו מספקת. חשוב לדעת שאם אנו נותנים מוצרים לחג לאלו שלא יכולים להרשות לעצמם, עלינו לתת את המוצרים הטובים והמשובחים ביותר, כאלו שאנחנו היינו שמחים לראות על שולחן החג הפרטי שלנו.

"כל חלב לה'" מתבטא גם בזמן שאנו מקדישים לשיעורי תורה ותפילה, זמנים אלו צריכים להיות מהטובים ומהמשובחים ולמעשה עלינו לשים את כל ענייני הקדושה ברמת העדיפות הגבוהה ביותר. 


שבת שלום

הרב שמואל רסקין

חב״ד קרן אור בודפשט

פוסט שבועי פרשת ויקהל פקודי - הרב שמואל רסקין

 בשיעור השבועי בתניא - תורת הנפש, סיפרתי למשתתפי השיעור על המפגש המיוחד שקרה בוינה בו פגש רבי שלום בער (אדמו"ר הרש"ב) המכונה הרמב"ם של תורת החסידות את הפסיכולוג הנודע זיגמונד פרויד אבי שיטת הפסיכואנליזה. זו הייתה בעצם פגישה בין תורת הנפש של החסידות לבין התורת הפסיכולוגיה של פרויד. פרויד התעניין בעיסוקו של הרבי וכששמע שהוא עוסק בחסידות שאל למהותה של תורה זו ורבי שלום בער השיב:"תורת החסידות מלמדת שהמוח צריך לגרום ללב להבין מה צריך לרצות והלב נדרש ליישם בחיים את מה שהמוח מבין".

בתגובה שאל פרויד: "איך עושים זאת והרי המוח והלב הם שני עולמות נפרדים וים גדול מפריד בינהם?" על כך ענה הרבי: ״זו אכן העבודה, להקים גשר בין שני חלקי עולם אלה, או לפחות לקשר ביניהם בכבלי חשמל או טלפון באופן שהאור שבמוח יגיע גם ללב״

בפרשת השבוע אומרת לנו התורה על בצלאל ממקימי המשכן המרכזיים "וימלא אותו רוח אלוקים בחכמה בתבונה ובדעת ובכל מלאכה״ ובעצם זה היסוד של חסידות חב"ד שזה ראשי תיבות *חכמה בינה דעת.* כדי שאנו נוכל להיות משכן לה' לאהוב אותו ולהתחבר אליו בשלב הראשון יש את *חכמה* שהיא נותנת את הרעיון הראשוני שזה גרעין האמונה בה' ועצם ההכרה במציאותו, בשלב השני יש *בינה*, שהיא מפתחת את הרעיון ויוצרת ממנו מבנה שלם, התבוננות בנפלאות הטבע ובתגליות המדעיות המלמדות על החכמה הנפלאה שיש בבריאת האדם והעולם ובשלב השלישי *דעת* זו ההפנמה וההתחברות האישית לדברים שאותם אני מבין שזה אומר לקחת את הדברים ברצינות באופן אישי וזו הדרך להוליד רגשות אהבה לבורא העולם, הדברים הנ"ל נכתבו בתימצות ובקיצור גדול זו רק טעימה קטנה מהאור הגדול שיש בספר התניא - תורת הנפש, אתם מוזמנים לבא לשיעורים ויחד נעמיק בדברים החשובים הללו. בשבת זו אנו מסיימים לקרוא את ספר שמות "חזק חזק ונתחזק"!

 

שבת שלום ומבורך

הרב שמואל רסקין

חב"ד קרן אור בודפשט

פוסט שבועי פרשת כי תשא - הרב שמואל רסקין

 סבא וסבתא שלי מצד האמא גידלו בביתם 14 ילדים בלי עין הרע (אמא שלי ז״ל היתה מספר 13), הם התפרנסו מחנות מכולת קטנה בשכונה בעיר לוד וחיו בדוחק ובצמצום גדול ולמרות כל זאת הם תמיד היו מארחים בביתם הקטן שליד תחנת הרכבת אורחים רבים. 

השבוע דיברתי עם רוני שהתארח שם

כמה פעמים, רוני סיפר לי שכשהיה חייל, הדוד שלי, צבי ליפסקר ז"ל שהיה בזמנו סגן אלוף בצה"ל, היה מביא לבית הוריו חבר׳ה מהצבא, הוא תיאר לי שהעוני והדוחק בבית היו מורגשים בכל פינה אבל האווירה החמה והנעימה והאירוח נעשה מכל הלב והנשמה, לא היה שם אוכל דליקטס אלא אוכל ביתי פשוט וטעים שנעשה מחומרים הכי זולים, אבל כל מה שהם היו נותנים לאורחים היה  באהבה גדולה ושמחה אמיתית. ״התארחתי בהרבה בתים בחיי עם עושר ופאר אבל האירוח בבית משפחת ליפסקר נחקק בזכרוני ואותו לא אשכח לעולם״ סיפר לי רוני.

בפרשת השבוע מספרת לנו התורה שבעקבות חטא העגל, התחייבו בני ישראל בעונש מוות. משה מתפלל ובורא העולם מחל לעמו על חטאם. בהמשך ציווה אלוקים על משה רבינו לקחת מכל יהודי מטבע של מחצית השקל בתור ׳כופר נפש׳.

המדרש מספר שמשה רבינו התקשה להבין את הרעיון שמאחורי מצוות מחצית השקל, משה רבינו לא הצליח להבין כיצד מטבע אחד, יכול לכפר על אדם ולהציל את נפשו?

תשובתו של הקב"ה לא הייתה במילים אלא בתמונה. אומר המדרש שהקב"ה הראה למשה "מטבע של אש", האש מסמלת את הנשמה כמו שנאמר "נר ה' נשמת אדם". כאשר אדם נותן אפילו מטבע קטן אך הוא עושה את זה מכל הלב בהתלהבות ובשמחה או אז הוא יכול לקנות בכך את חייו. לא הסכום הוא זה שמכריע אלא הצורה בה הוא ניתן וכך מסביר ה' למשה באמצעות אותה מטבע של אש. 

כאשר בני ישראל נתנו את מחצית השקל הם עשו זאת בהתרגשות גדולה, מעומק הנפש וזה מה שכיפר על החטא שלהם. אדם יכול לתת סכומי עתק אך הנתינה תהיה מזלזלת ללא חום והתלהבות אלא מתוך חוסר ברירה. לעומתו יכול אדם אחר לתת סכום כספי פעוט אבל זה יעשה מתוך שמחה וחמימות. מסתבר שעבור ה', החמימות שווה יותר ממיליונים והמאמץ הנפשי חשוב יותר מהסכום הכספי.

אז בפעם הבאה שאנו נותנים – לא נשכח את האש שמאחורי המטבע!


שבת שלום הרב שמואל רסקין

חב״ד קרן אור בודפשט

פוסט שבועי פרשת תצוה - הרב שמואל רסקין

 היה זה בליל שמחת תורה שנת תשמ"ו. שמחת תורה הוא יום בעל אופי מיוחד בחסידות חב"ד, נהוג לומר הרבה לחיים ולשמוח בלי גבול. באותה שנה הרבי התוועד ב770 מרכז חב"ד העולמי בברוקלין-ניו יורק. בין דברי התורה של הרבי נהגו לעשות הפסקה בה כולם שרו ניגון חסידי ואמרו "לחיים" על כוסית יין שחולקה להם במהלך ההתוועדות. באותה התוועדות,הרבי סימן לפתע לכל הנוכחים להגיד לחיים עד לתחתית הכוס ואז להפוך את הכוס. בהמשך הורה הרבי לכולם לרוקן את הבקבוקים ולהפוך גם אותם. הרבי בעצמו אמר לחיים על היין בגביע שלו עד הסוף והפך את הגביע וכך כשהגביע הפוך בידו, הרבי עודד את השירה והשמחה במשך זמן ארוך. החסידים ששהו באותה ההתוועדות השתאו לנוכח המחזה הנדיר שהם ראו.

מה באמת קרה שם? 
איזה רעיון גלום ב"ונהפוך הוא" של הכוסיות?

הרבי הסביר שיש שני מצבים 
בסיסים: נותן ומקבל. כל אחד מאיתנו נמצא בחייו בשני המצבים, לעיתים נותן ולעיתים מקבל. השאלה היא מה העיקר בחיינו- לתת או לקבל?
השאלה הזו, היא בעצם השאלה ביחס לכוס. האם תפקידה של הכוס לקבל או לתת?
כאשר מדובר בחבית, בכלי אחסון, עיקר תפקידו של הכלי הוא לקבל, להכיל, לשמור. אבל כוס עיקר תפקידה הוא לתת, למזוג את תכולת הכוס הלאה אל השותה ממנה.
אלו שני המצבים בכוס: כוס ישרה, שעומדת על בסיסה מייצגת את מצב הקבלה, כוס הפוכה מייצגת את מצב הנתינה.
העיקר הוא הנתינה.

בשבועות אלו אנו קוראים בתורה על בניית המשכן וכליו, שימו לב לתופעה מרתקת במנורת המקדש. השתמר בידינו ציור עתיק מלפני כ-850 שנה, בכתב ידו של הרמב"ם בו הוא מצייר את מנורת המקדש. רואים שם דבר פלא, בחלק ממבנה המנורה היו גביעים והנה הרמב"ם מצייר את כל הגביעים הפוכים. הסיבה לכך היא אותה נקודה, תפקידה של המנורה היה להפיץ אור ולכן הגביעים היו במצב של נתינה ולא של קבלה. 

חברים יקרים ביום ראשון נחגוג את חג הפורים, כללות העניין של חג הפורים הוא ״ונהפוך הוא״ כמו שהיה כפשוטו בנס הגשמי ״אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם״
כך גם העבודה הפרטית של כל אחד מאיתנו בחג הפורים מידי שנה צריכה להיות באופן של "ונהפוך הוא"- להפוך את הכוס ולהעביר הלאה כל מה שאנחנו מקבלים לעצמינו, כל מתנה ודבר טוב שקיבלנו נשתף עם הזולת. 
לכל אחד מאיתנו יש מה לשתף ולהעביר הלאה. אם זה בהקדשת זמן, או כישרון בו אלוקים חנן אותנו, אם זה במעות, או בשימת לב לאחר, בהארת פנים לזולת ובהפצת החסד והאור בעולם הזה.

בחג הפורים "נהפוך את הכוס" נאמר לחיים עד דלא ידע, ונשמח שנפלה בחלקינו הזכות לשתף ולתת את הדברים הטובים שלנו הלאה.

שתפו!

שבת שלום ופורים שמח
הרב שמואל רסקין
חב״ד קרן אור בודפשט

פוסט שבועי פרשת תרומה - הרב שמואל רסקין

 

דוד צייס היה אחד מעשירי ארצות הברית, כמו אנשים נוספים במעמד שלו הוא מחזיק יאכטה מפוארת. כשהגיעו ימי חופשת הקיץ, הוא עלה על היאכטה ויצא עם בני משפחתו למסע ארוך בים הגדול.  תקופה קצרה קודם לכן הוא החל להתקרב ליהדות על ידי שליח חב"ד באזור מגוריו בניו ג'רזי, וקיבל על עצמו להתפלל שלוש תפילות ביום. גם במשך הטיול הוא לא ויתר על התפילות, הוא ניגש לרב החובל והתעניין אצלו איפה בדיוק נמצא צד מזרח כדי שיוכל לכוון את עצמו בתפילה, רב החובל הצביע לו על הכיוון המדויק של המזרח והוא החל להתפלל. אחר הצהריים הוא ניגש שוב אל רב החובל ושאל איפה עכשיו צד מזרח, והוא שוב הראה לו את הכיוון, וכך חזר הדבר שוב ושוב.

בשלב מסויים פקעה סבלנותו של רב החובל. "אתה חושד בי שאני לא נוהג נכון"? שאל רב החובל. "אולי אתה רוצה להנהיג את האוניה בעצמך"? מיד ענה לו מר צייס שהוא בסך הכל מוודא את הכיוון שאליו הוא צריך להתפלל. רב החובל נדהם "אם אדם עסוק ועשיר גדול כמוך רואה צורך להתפלל לאלוקים שלוש פעמים ביום, גם בעיצומם של ימי החופש, מה אני יאמר"?! מאותו יום החל רב החובל לפנות לאלוקים בעצמו וגם היה מעורר על כך כל אדם שהיה פוגש.

בפרשת תרומה מצווה אותנו אלוקים  "ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם". התורה אינה אומרת "בתוכו" אלא "בתוכם". החסידות מסבירה ש-"הקב"ה התאווה לעשות לו דירה בתחתונים (בעולם הגשמי התחתון)" ושדבר זה מושג על ידי כך שאנחנו נקיים את המצוות. על ידי כך שנשתמש בחומריות ובגשמיות הגוף על מנת להשיג את הרוחניות אנו עושים משכן לאלוקות ורוחניות, ועל ידי כך הנוכחות האלוקית שוכנת "בתוכם" – בכל אחד ואחד, תפקידנו להיות מקום משכן לאלוקות בכל מקום ובכל זמן, למשל כשאנו שמים מזוזה על דלת ביתנו, עושים קידוש ואוכלים סעודת שבת באווירה יהודית עם אוכל כשר, ביתנו נהיה בית משכן לאלוקות, וגם כשאנו בחופשה על היאכטה או בכל מקום אחר, כשאנו מתפללים ומקיימים מצוות המקום בו אנו נמצאים מואר יותר וגם מאיר על סביבתו, משכן לאור האלוקי.

יהי רצון שנוכל להביא את האלוקות לתוך חיינו היומיומיים. בתהליך זה נמצא את עצמנו חווים מימד חדש של תכלית ומשמעות לחיינו. ונזכה בקרוב ממש לבנין בית המקדש השלישי שיבנה במהרה בימינו אמן.


שבת שלום הרב שמואל רסקין

חב״ד קרן אור בודפשט

מחפש ידיעות ישנות? עיין בארכיון בצד שמאל.