מתוך האתר ChabadHungary.com

בודפוסט

פוסט שבועי חג השבועות - הרב שמואל רסקין

 אבא יעקב מגיע בערב לביתו ושואל את בנו: "איך הצלחת להיפטר בקלות מהכנת שיעורי הבית של אתמול?" והבן משיב: "אמרתי למורה שלי שאחי הקטן קרע את הדפים של שיעורי הבית, כך שלא יכולתי להגיש אותם". האב פונה לבנו בכעס ואומר: "זה שקר?! אינך יודע את החשיבות שבאמירת האמת?!" וכך ממשיך האב להרצות לבנו במשך דקות ארוכות, על כך שצריך לומר את האמת ורק האמת.

בדיוק, כשהאב סיים, והתיישב על הספה, צילצל הטלפון.

אמר האב לבנו: "אם זה בשבילי, תגיד להם שאני לא בבית..."

הלילה נחגוג כולנו את חג השבועות - חג מתן תורה. המדרש מלמד אותנו שלפני שה' נתן את התורה לבני ישראל, הוא ביקש ערֵבים שיערבו לכך שהתורה לא תישאר מונחת לה על המדף, אלא שבני ישראל ישמרו ויקיימו את הנאמר בתורה.

בני ישראל הציעו לה׳, שאבותינו - אברהם, יצחק ויעקב יהיו הערֵבים עבורנו. אך ה' לא קיבל את ההצעה. הציעו היהודים את נביאי ישראל ואחר כך את זקני ישראל וכן הלאה, אך ה' לא קיבל את ההצעות. רק כאשר בני ישראל הציעו שהילדים יהיו הערֵבים, ״בנינו יהיו ערֵבים בעדינו״. רק אז התרצה הקדוש ברוך הוא ונתן לבני ישראל את התורה.

מדוע האבות הזקנים והנביאים לא היו מספיק טובים בשביל להיות ערֵבים ללימוד, שמירה וקיום התורה?

כי ה' לא רצה שרק קבוצה מסויימת של אנשים מיוחדים מורמים מעם יקיימו את התורה והמצוות עבורנו. אלא ה' רצה שכולנו, כל היהודים, נלמד את התורה ונקיים את מצוותיה. ובנקודה הזאת – הערֵבים הטובים ביותר הם הילדים שלנו!!!

והסיבה לכך, כולנו יודעים שעד כמה שאדם יהיה מוכן לעשות עבור עצמו, הוא יעשה עוד הרבה יותר עבור ילדיו; לעצמו הוא מוכן לוותר, לא לאכול, פחות לישון, וכדומה. אבל לילדים שלו הוא רוצה את הטוב ביותר...

פעמים רבות אנו שומעים אנשים אומרים: "אני לא כל כך שומר מצוות,  אבל חשוב לי מאוד שהילדים שלי יילמדו תורה, שיידעו מה זה בית כנסת ושישמרו את המסורת והזהות היהודית.

ממש כמו הסיפור בו פתחנו.

אם אנחנו רוצים שהילדים שלנו יחיו את היהדות, וישמרו ויקיימו אותה, אנחנו חייבים להראות להם דוגמא אישית.

כשהצענו אז, במעמד הר סיני, שהילדים שלנו, הם יהיו  הערֵבים לקיום התורה, אלוקים ידע שזה אומר, שעבור כולנו, תהיה התורה למשמעות ומציאות חיינו.

מחר,יום רביעי, אנו נקבל את התורה בשמחה ובחיות חדשה, כפי שקרה לפני 3329 שנה במעמד הר סיני. 

נתייצב כולנו בבית הכנסת בשעת קריאת עשרת הדיברות, ונקבל מחדש את המתנה העצומה הזו. כולנו נהיה שם: גברים, נשים ובעיקר הערֵבים – הילדים.

חג שמח, שנזכה לקבל את התורה בשמחה ובפנימיות.


הרב שמואל רסקין

רב הקהילה הישראלית חב״ד קרן אור בודפשט

פוסט שבועי פרשת במדבר - הרב שמואל רסקין

 מהו היום החשוב ביותר בחיים? האם זה היום שבו נולדנו? יום ברית המילה? היום שבו חגגנו בר/בת- מצוה? יום החתונה, או אולי היום שבו נולד לנו הילד הראשון?

שאלה מסוג דומה שאל יהודי שישב בכלא ואחרי מאמצים מרובים קיבל אישור לצאת מהכלא רק ליום אחד שבו הוא יוכל להתעלות רוחנית, האסיר התלבט קשות באיזה יום לבחור האם בראש השנה? יום כיפור? פסח? שבת? או בכלל ביום ההולדת? הוא הפנה את השאלה לרדב"ז והתשובה שלו הייתה: היום!! עליך לבחור את ההזדמנות הראשונה שנקראת בדרכך לקיים מצוות ולנצל אותה.

ישנם מקומות רבים שנחשבים מדבר שממה מבחינה יהודית, אלה מקומות שאין בהם מוסדות תורה כדרוש, שקשה לפעמים להשיג בהם מזון כשר, שהרוח הנושבת בהם אינה רוח התורה והקדושה. מבחינה גשמית יכולים המקומות הללו להיות גנים פורחים אך מבחינה רוחנית הם בבחינת 'מדבר שממה'. יהודי הנקלע למקום כזה עלול לחשוב שבתנאים כאלה אין באפשרותו לשמור על אורח-חיים יהודי-רוחני אמיתי, הוא עלול לוותר בתחילה על דברים שנראים לו כ'מותרות' מבחינה רוחנית, ואט-אט הוא עלול לוותר גם על דברים קיומיים ממש שבלעדיהם אין יהודי יכול להתקיים באמת. תחושתו היא: "כאן זה אחרת, אי-אפשר להתנהג במקום כזה כמו בסביבה תורנית מקורית".

אולם כשלומדים אנו את פרשת-השבוע, פרשת 'במדבר', אנו מבינים עד כמה אין לגישה כזאת כל מקום, בפרשה מסופר על האופן שבו התחלקה עבודת נשיאת המשכן וכליו בין משפחות הלוויים. התורה מתארת כיצד התנהלו מסעות ישראל במדבר וכיצד הוקם המשכן בכל מקום שבו חנו בני-ישראל וכשאנו מתבוננים בזה מתעוררת בנו השתאות גדולה הלוא כל זה היה במדבר, בשממה! כיצד זה במדבר שממה, במקום שבו אין חיים ובוודאי אין זכר ליהדות ולקדושה, נושאים יהודים בכל מסעיהם את המשכן ומיד בהגיעם למקום כלשהו הם מקימים אותו והופכים מיד את המקום לקדוש וראוי לעבודת ה'? מלמדת אותנו אפוא התורה שהקב"ה לא הגביל את כוחה של הקדושה לתנאים אלה או אחרים. בכל מקום ובכל זמן שאליו מגיע יהודי ולו יהיה זה מדבר שממה גשמי או רוחני יש לו מלוא הכוחות להקים משכן לה', לקדש את המקום ולהפיץ בכל האזור אור של תורה וקדושה. עליו רק לאפשר לאור הקדושה שבקירבו, לנשמתו האלוקית להובילו ולהאיר לפניו את הדרך ומיד יראה כיצד נעלמים וסרים כל המכשולים וכל ההפרעות עד שהוא מגיע 'לארץ-ישראל' - אל מקום הקדושה.

חברים יקרים אנו למדים מכאן כי היום החשוב ביותר בחיים זה היום והרגע החשוב ביותר ביותר היום - הוא הרגע הזה. כי ברגע הזה יש בידי לקיים מצוה ולהתחבר אל ה' בכל מקום בעולם ובכל רגע ורגע.


חודש טוב ושבת שלום

הרב שמואל רסקין

רב הקהילה הישראלית חב"ד קרן אור בודפשט

פוסט שבועי פרשת בהר-בחוקותי - הרב שמואל רסקין

 כבר כמה חודשים שהוא מדבר על מכונית הספורט האדומה שהם ראו בתצוגת הרכב החדשה, הוא דאג שאבא שלו ידע כמה שהוא רוצה אותה. הוא עמד לסיים את שנתו האחרונה באוניברסיטה בהצטיינות וחיכה כמו ילד גדול למתנה שווה שיקבל מאבא לכבוד סיום הלימודים ולפי המסורת המשפחתית זה יהיה משהו גדול. הוא חלם על מכונית הספורט הזו וניסה לבדוק אם אבא שלו הבין את הרמזים שהוא מאותת שוב ושוב, בכל פעם שעברו ליד תצוגת כלי הרכב בסוכנות הרכב הגדולה שבפתח המרכז המסחרי אבל אביו לא הניד עפעף, הוא לא גילה סימנים שהוא הבין את הרמז.

ביום האחרון ללימודים לפני טקס הסיום, ניגש האב אל בנו וחיבק אותו בהתרגשות "אני ממש שמח שסיימת בהצטיינות", הוא שיבח אותו על ההשקעה ועל המאמץ, על הציונים ועל עבודת הגמר המדהימה שלו. "אני אוהב אותך", הוא אמר והגיש לו תנ"ך מהודר בכריכת עור "מתנה ממני, זה היה התנ"ך של סבא שלך!". הבחור איבד את עשתונותיו... "אתה יושב על הרים של כסף וזה מה שאתה נותן לי?!". הוא לא היה מסוגל לשלוט בכעסו, הניח את הספר על השולחן ואפילו לא פתח אותו כדי לקרוא את ההקדשה שכתב לו אביו ועזב את הבית בטריקת דלת ויותר לא דרך בבית זה.

הוא טס לחו"ל והשקיע את כל זמנו ומרצו בקריירה שלו, הכי רחוק שאפשר מהאב שאכזב אותו כל כך. ההצלחה האירה לו פנים והוא הפך לאיש עשיר בזכות עצמו, הקים משפחה יפה וחי לו בבית גדול ומפואר באזור מגורים יוקרתי. מדי פעם הייתה צפה לו מחשבה של געגועים לאביו...

הוא התבגר והזעם שחש אז כשהיה צעיר ונמהר התפוגג ואט אט התגבשה בלבו ההחלטה לחזור ולחדש את הקשר. אבא יש רק אחד אמר לעצמו וניגש לרכוש כרטיס טיסה.

ביום שבו ארז את מזוודותיו התקבל המברק: "אביך נפטר והוריש לך את כל רכושו". לבו נצבט בתחושת החמצה מרה. זהו, הוא כבר לא יפגוש את אביו יותר, הוא עלה על המטוס ואחרי ביקור עצוב בקברו הטרי צעד אל בית אביו הישן ופתח את הדלת בתחושה עמוקה של צער, החמצה וכאב. הפגישה עם הבית המוכר העלתה בו רגשות חבויים. הכל נשאר כשהיה, הספות הדהויות, הריהוט העתיק ואפילו הוילונות הישנים שאמא שלו תפרה לא הוחלפו. הוא סרק במבטו את החדר והופתע כשראה את התנ"ך הישן מונח בדיוק באותו מקום שבו הניח אותו לפני שנים, איש לא נגע בו מאז, מזכרת אילמת לרגע נסער וכעס חסר שליטה. דמעות עלו בעיניו, הוא לקח את התנ"ך לידו והחל מדפדף בו, סימנייה נתחבה באחד הפרקים של ספר משלי וקו עיפרון דק נמתח תחת הפסוק: "בני, אם חכם לבך ישמח לבי גם אני". משהו צנח פתאום מתוך התנ"ך, צליל מתכתי עמום נשמע כשמפתח עטוף בנייר צנח על הרצפה. הוא התכופף והרים את מה שנפל, היה זה מפתח למכונית הספורט האדומה עם קבלה על רכישה במזומן מסוכנות הרכב. "באהבה מאבא" היה כתוב שם, הוא בכה כמו שלא בכה מימיו.

בפרשת "בחוקותי" הקב"ה מבטיח שכר ושפע של טובה וברכה על שמירת התורה והמצוות ובהמשך באות האזהרות מפני התוצאות השליליות של אי שמירת התורה ומצוותיה. 

חברים יקרים, כמה דברים אנו מחמיצים בחיינו, כמה הזדמנויות אנחנו מפספסים רק בגלל שאנחנו לא מסוגלים לראות אפילו צעד אחד קדימה את מה שלא תואם, את מה שאנחנו רוצים בו עכשיו ומיד. סבלנות, אורך רוח, מתינות ומחשבה בטרם מעשה יכולים להבטיח לנו שלא נחמיץ את ההזדמנויות הללו.

כיום משיג האדם את צרכיו ביגיעה ובמאמץ ונדרש זמן רב עד שרואים את פירות היגיעה משום שעכשיו העולם הגשמי איננו כלי לשפע הרוחני של התורה ומצוותיה אבל כאשר תבוא הגאולה והעולם יזדכך ויהיה כלי לשפע הרוחני, שפע התורה והמצוות יביא מיד שפע בכל התחומים, גם הגשמיים.


שבת שלום

הרב שמואל רסקין

חב"ד קרן אור הונגריה

פוסט שבועי פרשת אמור - הרב שמואל רסקין

 תלמיד ישיבה בארגנטינה נכנס לאולם הלימודים ביום השבת כשמפיו נודף ריח חזק של סיגריות, אנשי הצוות הזדעזעו כמו גם מנהל הישיבה הרב בערל בוימגרטן, שליח חב"ד בארגנטינה. הוא היה בדילמה קשה ולא ידע מה עליו לעשות עם התלמיד. מצד אחד חשב שצריך להרחיק את הנער מהישיבה, כי לעשן בשבת זו חציית קו אדום. בנוסף, התלמיד גם יכול להשפיע לרעה על חבריו. מצד שני חבל מאד לאבד נשמה יקרה של בחור לטובת הרחוב.

שלח הרב בערל את השאלה לרבי מליובאוויטש כדי לקבל ממנו עצה מה לעשות. הרבי לא ענה לו מה לעשות אלא כתב הפנייה בלבד : "עיין באבות דרבי נתן פרק י"ב", שם מסופר שכאשר אהרן הכהן ראה יהודי חוטא הוא היה ניגש אליו, מחבק אותו ואומר: "כמה אני אוהב אותך, כמה אתה אדם נפלא". אחר כך כשאותו אדם היה מתלבט האם לגנוב, היה אומר לעצמו: איך אעשה את זה לאהרן? איך אאכזב אותו? הוא הרי כל כך מאמין בי! בהזדמנות אחרת ביאר הרבי בכך את מאמר המשנה: "הוי מתלמידיו של אהרן... אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". אהרן קירב עם אהבה, הוא הפגין מילים טובות והן היו מושכות אליו את החוטאים חזרה. המסר של הרבי לרב בוימגרטן היה: תפקידו של מחנך הוא להזכיר לילד מה הוא מסוגל להיות, תדגיש את היכולות שלו ותעטוף אותו ביחס מחבק ומרומם ואז תראה כיצד המילים מגשימות את עצמן. בעברית פשוטה: כל מה שילד צריך הוא מבוגר אחד שיאמין בו ויאמר לו לאן וכמה הוא מסוגל להגיע.

את המסר הזה אנחנו לומדים מפרשתינו.
בתחילת פרשתינו מופיע ציווי מרכזי העוסק בחינוך, בפסוק הפותח את הפרשה מופיע כפל לשון: "אמור אל הכוהנים... ואמרת אליהם". מכאן למדו חז"ל : "אמור ואמרת- להזהיר גדולים על הקטנים" כלומר התורה רומזת כאן שהגדולים צריכים להזהיר ולחנך את הקטנים. הפירוש הפשוט של להזהיר הוא להוכיח, לגעור. הפירוש הזה כמובן נכון, כי לפעמים גם זה נדרש. 

תורת החסידות מלמדת לראות דברים באור חיובי ובהתאם לכך במילה להזהיר יש רמז נוסף וחיובי מלשון "זוהר" ו"אור" כלומר הגדולים צריכים להאיר את הקטנים.
איך עושים את זה? כאשר מדברים כלפי הילד בכיוון חיובי בכך מאירים ומגלים את התכונות החיוביות שיש בילד אך כאשר אומרים לילד "אתה ילד רע״ בכך חלילה עלולים לגלות ולטפח את הרע שבו. כאשר "מזהירים" ומאירים את הילד, ואומרים לו "אתה ילד טוב ומקסים, אתה מסוגל!״ בכך מגלים את הטוב הטמון בתוכו והופכים אותו באמת לילד טוב ומקסים. בבחינת "נבואה שמגשימה את עצמה"
 
ביום ראשון נחגוג את ל"ג בעומר, יום ההילולא של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי. ספרו הקבלי הידוע של רבי שמעון נקרא "זוהר" מלשון אור. "להזהיר" מלשון להאיר ואכן רבי שמעון נהג לדבר טוב על עם ישראל, הוא התבטא ש"כל ישראל בני מלכים הם" והדגיש את מעלת הנשמה של כל יהודי. בעקבות דרך הקבלה הופיעה תנועת החסידות שנוהגת אף היא להדגיש את הצד החיובי שיש בכל יהודי כי כשמתייחסים אל הטוב שבתוך היהודי אנו מציפים החוצה את הטוב הפנימי שבו, מוציאים אותו מהתת מודע אל החלק המודע ומאפשרים לו להיות ולהתנהג באמת טוב.

זה אחד הרעיונות של של תהלוכות וכינוסי ל"ג בעומר לכבודו של רבי שמעון בר יוחאי  בהם אלפי ילדים יהודים בוכל רחבי העולם וכמובן גם בבודפשט מתאספים יחדיו ועם כל העוצמה והגאווה היהודית אומרים פסוקי תורה ונהנים מהפעלות ברוח היהדות, אירוע כזה מעניק לילדים חוויה יהודית חיובית ומאפשר להזהיר ולהאיר גדולים על קטנים, נשמח מאד לראותכם בחגיגת ל"ג בעומר.
 
 
שבת שלום
הרב שמואל רסקין
חב"ד קרן אור הונגריה

פוסט שבועי פרשת אחרי מות-קדושים - הרב שמואל רסקין

 קרדיולוג גדול משיקגו זכה להצלחה מסחררת בעבודתו ומספר לקוחותיו רק הלך וגדל, ככל שהצליח יותר היה מישהו או יותר נכון מישהי שזה הפריע לה, אשתו. היא רצתה שהוא יקדיש יותר זמן אליה, אל הילדים ואל ענייני הבית, בשעה ששעות קבלת הקהל אצלו בקליניקה רק הלכו והתארכו.

למעשה כולנו מכירים את הדילמה הזו שבין עבודה ומשפחה, מצד אחד אנו משקיעים רבות בעבודה כדי להביא פרנסה הביתה ולשם כך נשארים לעיתים גם שעות נוספות ומנסים לעבוד גם מהבית ובכל דרך אפשרית. מצד שני האשה מתלוננת והילדים מתוסכלים, אבא כל הזמן עסוק ואין לו זמן עבורנו, מה עושים במקרה כזה?

לקרדיולוג הזה קוראים ד"ר איירה וויס והוא זכה להיות רופאו האישי של הרבי מליובאוויטש והציג בפניו את הדילמה הזו. אם נחשוב על כך גם הרבי עמד בפני דילמה דומה ואף קשה יותר, מצד אחד אלפי אנשים פנו אליו בבקשת עצה וברכה וכל זה דרש המון זמן ולפעמים הרבי נותר לקבל קהל ליחידות – מפגש אישי בחדרו כל הלילה עד שעות הבוקר המוקדמות בלי לישון ומצד שני לרבי היתה רבנית שחיכתה לו בבית. אמר הרבי לד"ר וויס: תעשה כמוני, בכל יום אני מקדיש זמן לשוחח עם רעייתי הרבנית והוסיף הרבי חידוש גדול: אני מתייחס לזמן הזה בחרדת קודש, בדיוק כמו לזמן שבו אני מתפלל, מבלי להתעסק בשום דבר אחר.

חברים יקרים שימו לב: זמן איכות עם האשה הבעל והילדים, הוא כמו זמן של תפילה. לכאורה איך אפשר להשוות ביניהם הרי תפילה היא רוחנית, בבית הכנסת עם טלית ותפילין והיא בין האדם לה' ואילו זמן איכות/שיחה עם בני המשפחה היא גשמית, בבית הפרטי.

את החידוש הזה אנו לומדים מפרשת 'אחרי-מות' בה מדובר על האדם הכי קדוש שנכנס ביום הכי קדוש אל המקום הכי קדוש, הכהן הגדול שנכנס ביום הכיפורים לקודש הקודשים. והנה מהו התנאי המאפשר לפיסגת הקדושה המשולשת הזו להתרחש? התורה חוזרת ומדגישה שוב ושוב "וכיפר בעדו ובעד ביתו", חז"ל אומרים כי 'ביתו זו אשתו' והכוונה היא שהכהן הגדול חייב להיות אדם נשוי. זאת כדי ללמדנו יסוד חשוב ביהדות, אי אפשר להיות מלאך מבלי להיות במקביל בן אדם, אי אפשר לטפס במעלות הקדושה ותוך כדי להתנתק מהעולם הגשמי לכן הכהן הגדול חייב להיות נשוי להיות מחובר היטב לקרקע להיות בן אדם כדי שיוכל להיות מלאך ולהיכנס לקודש הקודשים. מזה אנו למדים את החשיבות וההשוואה של זמן איכות עם המשפחה לתפילה או כל מצווה אחרת.

הסיבה הפנימית לכך נעוצה במשפט שכל יהודי מכיר " שמע ישראל אלוקינו ה' אחד" מוסבר בתורת החסידות כשאנו אומרים 'ה׳ אחד׳ הכוונה שכל העולם גם הגשמי וגם הרוחני הכל אחד ומאוחד עם הקב"ה, "ה' הוא האלוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד" ה'שמים ממעל' זה רמז לרוחניות ו'הארץ מתחת' זה רמז לגשמיות. ובכל זה אין עוד מציאות נפרדת מה', הכל אחד ומאוחד איתו. ומזה אנו מבינים שלהקדיש זמן איכות למשפחה ולילדים זה עבודת ה'. ועלינו לעשות כל מאמץ להיות איתם כמה שיותר כי הפרנסה והקריירה הם רק אמצעים למטרה - עבודת ה׳. את הזמן הזה אנו צריכים ליייקר ולהקדיש למשפחה מבלי לענות לטלפונים ואפילו לא להעיף מבט מי מתקשר או מה הן ההודעות האחרונות שקיבלנו כי כשעסוקים בעבודת ה' אסור ששום דבר יסיח את דעתנו.


שבת שלום

הרב שמואל רסקין

חב"ד קרן אור בודפשט

מחפש ידיעות ישנות? עיין בארכיון בצד שמאל.