מתוך האתר ChabadHungary.com

בודפוסט

פוסט שבועי פרשת בא - הרב שמואל רסקין

 בדרך לחתונה עוברים באינדונזיה

בעוד כמה שבועות תערך בקהילתו של הרב שמואל רסקין שמחה גדולה ומיוחדת. אל תתבלבלו, זה לא אני אלא בן הדוד שלי, רב קהילת חב"ד בשיכון ותיקים בחולון. חבר הקהילה שלהם - דוד סייארס, יזכה להיכנס לחופה מיוחדת ולא שגרתית, היא תסמל את הנס העצום שהתרחש ומתרחש בכל רגע בדורנו.

הסבא של דוד סייארס היה סוחר יהודי שעלה מעיראק לארץ ישראל, בארץ הוא עסק בתחום הטקסטיל. כאשר הלכו עסקיו והתרחבו, הוא עבר לגור באינדונזיה בשטח האי באלי. אינדונזיה היא המדינה המוסלמית המאוכלסת ביותר בעולם וסייארס עבר לשם עם אשתו ובתו הקטנה חנה. הילדה ידעה מעט מאוד על היהדות שלה, לא היה לה דרך לחוות את הקשר שלה לעם היהודי. כאשר היא בגרה, הכירה שכן מוסלמי והתחתנה איתו. נולדו להם שלושה ילדים, הגדול מבינהם הוא דוד, מיודענו. מתוך רצון לשמר את הזהות היהודית של הילד, אימו לא שלחה אותו לבית ספר מוסלמי, אלא לבית ספר נוצרי קתולי...

חלפו השנים, דוד התקרב לגיל מצוות וחנה הייתה כאובה ומיוסרת. היא חלמה לחגוג לדוד בר מצוה, לראות אותו עולה לתורה וקורא את ההפטרה ככל נער יהודי החפץ בכך, אך לא היה לה שום מושג איך לעשות זאת. הדת היהודית אינה מוכרת באינדונזיה ולכן אסור לנהל שם בית כנסת באופן רשמי. סמוך לביתם היה מבנה בית כנסת קטן שנפתח רק ביום הכיפורים והסמל החיצוני היחיד עליו הוא ציור של מגן דוד, חנה הרגישה כי היא מוכרחה לפרוק את ליבה בפני הקדוש ברוך הוא, השיגה את המפתח של בית הכנסת ונכנסה להתפלל. היא גילתה מקום מוזנח ומלוכלך ועבדה שם שעות ארוכות כדי לנקות ולכבד את המקום.

על אחד השולחנות היא מצאה תמונה קטנה של הרבי מליובאוויטש. חנה הביטה בתמונה ואמרה: "רבי יקר, אתה דואג ליהודים בכל העולם, אני מתחננת שתדאג גם לדוד שלי". עוד בטרם סיימה חנה את תפילתה והנה נשמעות דפיקות על דלת בית הכנסת. בפתח היא גילתה לתדהמתה מחזה שלא יאמן באינדונזיה: עמד שם חסיד מזוקן, בשם ר' דוד סקורדר. היא שפשפה את עיניה, זאת הייתה מציאות ולא חלום. סקורדר הוא סוחר מלונדון וקיבל בעבר הוראה מהרבי מליובאוויטש, שבכל מקום בו יבקר לרגל עסקיו, יתעניין במצב הקהילה היהודית. הוא בדיוק ביקר בבאלי והלך לחפש את בית הכנסת, ובהשגחה פרטית מופלאה הוא הגיע בדיוק באותן דקות שהמקום היה פתוח ואישה יהודייה בודדה נזקקה נואשות לעזרה שלו. סקורדר לקח את דוד ללונדון והכין אותו כראוי לבר מצוה. חלפו השנים, דוד התקרב ליהדות למד בישיבות חב״ד, ובקרוב בעזרת ה' יזכה להקים בית יהודי איתן בארץ ישראל.

בפרשתנו פרשת בא מסופר שבליל הפסח נעשו שני דברים: האחד - יציאה מיוחדת של הקדוש ברוך הוא לתוך מצרים בכדי לגאול את עם-ישראל, והאחר - הענשת בכורי מצרים, פעולה שנחשבת פעולת אגב לעומת המטרה הראשונה. המטרה העיקרית של יציאת הקדוש ברוך הוא למצרים נועדה להציל את היהודים ששקעו כל-כך בטומאת מצרים, עד שבלילה זה, שבו נצטוו להקריב את קרבן הפסח ולא לצאת מבתיהם, הלכו הללו לבתי שכניהם המצרים. אף על פי כן, ירד הקדוש ברוך הוא בכדי להבחין בין המצרים ובין היהודים ולהציל גם את היהודים הללו.

פעולה זו מביאה לידי ביטוי את האהבה העצומה של הקדוש ברוך הוא לעם-ישראל. הרי אפשר לשער את מצבו הרוחני של יהודי, שאף על פי שראה את תשע המכות שספגו המצרים ואף שנצטווה על-ידי הקדוש ברוך הוא להקריב את קרבן הפסח ולהישאר בביתו בלילה הזה, בכל-זאת יצא מהבית והלך להתרועע עם המצרים. וכי יש פחיתות גדולה מזו?! למרות הכל מגלה הקדוש ברוך הוא את אהבתו לעמו, ויורד להציל אפילו את הפחותים שבעם-ישראל בעצמו - "אני ולא מלאך, אני ולא שרף" ועובר מבית לבית, כביכול, בכדי לשלוף מתוך טומאת מצרים את היהודים ששקעו לתוכה.

לעיתים אנו מוכנים לעזור לזולת, אך מצפים שיביע רצון להעזר, שיבוא אלינו לקבל את העזרה. מלמד אותנו בורא העולם: עלינו ללכת אפילו אל מי שבדרגה הנמוכה ביותר, לבוא אליו לכל מקום בעולם, לספר לו על אהבת הקדוש ברוך הוא אליו ולקרבו לאור התורה. כך נגאלים כל ישראל מהגלות - "ואתם תלוקטו לאחד-אחד בני-ישראל", וזוכים לגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח-צדקנו.


שבת שלום 

הרב שמואל רסקין

חב״ד קרן אור בודפשט

פוסט שבועי פרשת שמות - הרב שמואל רסקין

 רוצה להיות מהפכן? תוריד את הנעליים מהרגליים

יהודי מכובד הגיע לפגישה אישית בארבע עיניים אצל רבו האהוב.

אמר לו הרב: "ידידי היקר והמכובד, אם תשנה את ההרגלים השליליים שלך למעשים חיובים - אני ואתה נשנה את העולם".

האיש שמח והתרגש מאד, הוא ורבו יעשו מהפך וישנו את העולם!

אז המשיך רבו והוסיף: "נשנה את העולם הפרטי שלך", כל אדם הוא עולם מלא.

בפרשת שמות מסופר על משה רבינו הרואה את הסנה בוער ושומע מאת ה' את המשפט המפורסם: "של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא".

במשפט הזה טמון רעיון נפלא: 

"של נעליך" - הורד מעליך את מה שנועל אותך. 

"מעל רגליך" - מעל ההרגלים שלך. 

"כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא"  - לא תמיד אנו צריכים לחפש ולבקש להיות במקום אחר, לעבור דירה, לחפש מקום לימודים מיוחד, לנסוע לאי בודד - המקום שבו אתה עומד עליו עכשיו, אדמת קודש הוא, גם המקום שבו אתה נמצא כעת יכול להיות קדוש. 

ברגע שנסיר את המנעולים מההרגלים שלנו נגלה מחדש אלו יכולות וכוחות יש בנו. 

ברגע שננתק את עצמנו מההרגלים הישנים, מתחושת ה"לא יכול", נחוש שאנחנו יכולים עם קצת מאמץ להשתחרר מההרגלים השליליים ולשלוט בהם.יציאה "ממצרים" - מן המיצרים, מתאפשרת על ידי "של נעלך מעל רגליך", להוריד את ההרגלים שנועלים אותך וחוסמים בעדך להתעלות ולהרגיש אור.

יהי רצון שנזכה לראות בקרוב ממש את האור הגדול - אורו של משיח צדקנו, בגאולה האמיתית והשלמה.

 

שבת שלום ומבורך,

הרב שמואל רסקין

חב"ד קרן אור בודפשט

 

תודה לסיון רהב מאיר, המצטטת רעיון נפלא זה  בספרה הנהדר "הסטטוס היהודי".

מחפש ידיעות ישנות? עיין בארכיון בצד שמאל.